(פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, השופט אפרים צ'יזיק): התובע טען כי הנתבעת שגרה אליו 6 מסרונים פרסומיים, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר שבעבר התעניין בשירותי לימוד הנהיגה של הנתבעת והשאיר לה את פרטיו האישיים. הנתבעת טענה כי התביעה קנטרנית, שכן התובע הוא שיצר קשר עם הנתבעת ובהתאם קיבל עדכונים ביחס למוצר שלגביו הביע התעניינות. נפסק - נסיבות המשלוח אינן מהוות הפרה של הוראות החוק. אין הכרח כי מפרסם יחתים את לקוחותיו על כתב הסכמה לקבלת דברי פרסומת. החריג בסעיף 30א(ג) לחוק מאפשר למפרסם לשלוח דברי פרסומת אף ללא קבלת הסכמה מראש, בכפוף לכך שהנמען מסר את פרטיו למפרסם במסגרת התקשרות קודמת או מו"מ, ניתנה הזדמנות להודיע על סירוב וכאשר דבר הפרסומת מתייחס לאותו מוצר או מוצר דומה לנשוא ההתקשרות הראשונה. במקרה זה, התובע אישר כי הקשר הראשוני עם הנתבעת היה במסגרת התעניינות בלימודי נהיגה וזהו אף היה המסר הפרסומי שנשלח. דרך ההסרה מהמאגר צוינה באותם מסרונים. משמע, מתקיים החריג בסעיף 30א(ג) לחוק ולא ניתן לראות בהתנהגות הנתבעת כהפרה של החובה המוטלת עליה מכוח החוק. התובע קיבל 6 הודעות בפרק זמן של 5 חודשים. אין מדובר ב"מבול" של הודעות מטרידות ואף הובהר כי עם הגשת בקשת ההסרה חדל התובע לקבל הודעות. התובענה היא קנטרנית בעליל. הפנייה המתועדת הראשונה של התובע להסרה בוצעה ביום 18.5.2014 וכבר יומיים לאחר מכן הזדרז התובע והגיש את התביעה, עוד בטרם קיבל כל הודעה פרסומית לאחר שביקש את ההסרה. אין מדובר בתביעה הנוגעת להטרדה של ממש, אלא לאופורטוניזם שלא כלפיו מכוונת חקיקת סעיף החוק. התביעה נדחתה.