(החלטה, מחוזי י-ם, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן): ערר על החלטת ביהמ"ש השלום בי-ם [מ"ת 2427-12-14], לפיה שוחרר המשיב ממעצר תוך שנאסר עליו לגלוש באינטרנט, להחזיק כל מכשיר שיש בו אפשרות גלישה באינטרנט ועוד. המשיב הואשם בשורת עבירות הסתה, עבירות על רקע גזעני, איומים ועוד, ביחס לפרסומים שפרסם באינטרנט בתקופת מבצע "צוק איתן" ולאחריו. בין היתר, העלה המשיב תכנים המסיתים לאלימות ולטרור לעמוד הפייסבוק שלו ולעמוד YouTube, אשר זכו לחשיפה רבה. במסגרת הערר, ביקשה המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. נפסק -

פרסומי המשיב, אופיים ותוכנם, מעידים על מסוכנות רבה הנשקפת מן המשיב. אמנם אין ראיות ואף לא נטען לחשש שהמשיב ינהג באלימות פיסית בעצמו, אך לעיתים הסתה לאלימות חמורה ומסוכנת לא פחות ממעשי אלימות פיסית. מדובר בפרסומים שצפו בהם אלפי אנשים, חלקם אף פרסמו בתגובה פרסומי הסתה, ודי בכך שחלק קטן מאותם צופים / משתתפים יבצע את המעשים להם הסית המשיב, כדי שתוצאת ההסתה תעלה בחיי אדם. מתוכן הפרסומים עולה כי מדובר בעבירות על רקע אידיאולוגי, המגביר את מסוכנותו של המשיב. הפרסומים נעשו בתקופות קשות וסוערות, בה מסוכנותם של המסיתים רבה יותר ותוצאות ההסתה עלולות להיות חמורות יותר.

חלופת המעצר שנקבעה על-ידי ביהמ"ש קמא אין בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב ואין בה כדי להבטיח את מטרות המאסר. לא ניתן לבחון את החרטה שהביע המשיב זמן כה קצר לאחר שהפגין בפרסומיו הרבים והקשים שינאה ליהודים והסית לפגוע בהם ולא ניתן לסמוך עליה בקביעת חלופת מאסר. מדובר בחלופת מאסר שלא ניתן לפקח עליה. הטלת איסור על המשיב להשתמש באינטרנט, כאשר האינטרנט זמין בכל עת ובכל מקום, נשענת על מתן אמון מלא במשיב שלא יפר תנאי זה ושלא ימשיך בהסתה מסוכנת כפי שנהג עד למעצרו. אמון כזה לא די בו כדי להבטיח את מטרות המעצר, בפרט כאשר מדובר בעבירות שעלולות להביא לפגיעה ברכוש, בגוף ובחיי אדם. הערר התקבל, המשיב ייעצר עד לתום ההליכים.