(החלטה, תביעות קטנות הרצליה, הרשמת ענת דבי): בקשת הנתבע להעברת מקום הדיון לביהמ"ש בצפת מחמת חוסר סמכות מקומית. עניין התביעה בטענת התובע לשירות לקוי שניתן לו במלון שבבעלות הנתבע בצפת. נפסק - התובע ביצע את ההזמנה באמצעות אתר האינטרנט של חברת "אשת טורס" (הסוכן) והזמנה זו הועברה על-ידי הסוכן אל הנתבע. הלכה היא כי סוכנות הנסיעות היא שלוח של ספק השירותים וכל פעולה שמבצע הסוכן מחייבת את ספק השירותים. משכך, אין לקבל את הטענה כי העסקה לא בוצעה באמצעות האינטרנט. אין גם לקבל את טענת הנתבע כי הקיבול להצעתו נעשה במרכז ההזמנות שלו בצפת. הסוכן, שהוא כאמור שלוחו של הנתבע (הספק), הוא שביצע את הקיבול להצעת התובע, בעת שהתובע הזמין את שירותי הנתבע באתר האינטרנט של הסוכן. הלכה היא כי התקשרות הנעשית באמצעות האינטרנט מקנה סמכות לכל בית משפט ברחבי הארץ. הטעם לכך הוא כי ביצוע פעולות באינטרנט הוא שירות המגיע לכל בית בארץ. הציפייה הסבירה של לקוח המתקשר בעסקה באינטרנט היא כי יינתן לו גם הכלי המתאים לפעול לפתרונה של בעיה המתעוררת עקב השירות שהוזמן. מבחינה זו, יש בקביעת מקום שיפוט בלתי סביר כדי לגרוע מזכויות הלקוח ולהרתיע בעל דין מלממש את זכויותיו. הנתבע עצמו שיווק את שירותיו באינטרנט במטרה לפרוץ את הגבולות הגיאוגרפיים ולהגיע לכל מקום בארץ. ההתגברות על מכשול המרחק הפיזי היא שטר ושובר בצידו ובעטיו הנתבע מנוע מהעלאת טענת סמכות מקומית בעסקה שהוזמנה באמצעות האינטרנט. הבקשה נדחתה.