(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת אושרי פרוסט-פרנקל): התובעת עוסקת בייעוץ לבכירים המחפשים עבודה, באמצעות הפצת קורות חיים לתפוצה של מקומות עבודה פוטנציאליים. הנתבע הוא אקדמאי שפנה אל התובעת והתקשר עמה בהסכם. התביעה הוגשה בעילה של לשון הרע, בגין פרסומים שפרסם הנתבע אודות התובעת. התובעת טענה כי הנתבע לא שילם את התמורה עבור השירותים שניתנו לו ובגין כך ניהלו הצדדים הליכים נפרדים. לטענתה, הנתבע כינה את התובעת ואנשיה "חברות רמאים ושקרנים", בתגובה לכתבה חיובית אודותיה שהתפרסמה באתרים Jobmod ו- LinkedIn וכן כי ביצע פרסומים נוספים באתרי אינטרנט שונים. הנתבע טען כי התובעת ואנשיה שיקרו לו וכי בתגובות שפרסם הזהיר את הציבור מפניה. נפסק -

הפרסומים שנעשו על-ידי הנתבע באתרי האינטרנט, אשר הופנו והגיעו לאחרים זולת התובעת, מהווים פרסום כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע. המשמעות הסבירה של ההתבטאויות נשוא התביעה, כאשר הנתבע פרסם שהתובעת שיקרה ורימתה אותו, שהוא מייעץ שלא להתקשר עמה, מהווה לשון הרע. הפרסומים אינם חוסים תחת הגנת תום הלב או "אמת דיברתי". התובעת לא הוכיחה את הנזק הנטען על-ידה ולא העידה ולו לקוח פוטנציאלי אחד שלא התקשר עמה כתוצאה מהפרסומים. לפי סעיף 19 לחוק, ניתן להתחשב בפסיקת הפיצויים בכך שהנתבע התנצל ושהיה משוכנע באמיתותה של לשון הרע. הנתבע ישלם לתובעת 8,000 ש"ח כולל הוצאות ושכר-טרחה.