(החלטה, שלום ת"א, השופט ירון גת): בקשה להתיר עיון בחומר כתוב ובחומר מחשב, שנתפסו במהלך חיפושים, שבוצעו לפי צו, במשרדו ובביתו של המשיב וכן להורות על הארכת תוקף התפיסה של מחשבים מוסדיים שנתפסו. החיפוש והתפיסה בוצעו במסגרת חקירת פרשת "אייקיוטק". המשיב 1 הוא בא-כוחם של חשודים בפרשה. נפסק -

• בהתאם לסעיף 48 לפקודת הראיות וסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, חל חיסיון מוחלט על דברים ומסמכים שהוחלפו בין עו"ד ללקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח, שיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עוה"ד ללקוח.
• עם זאת, אם יש תשתית ראייתית המצביעה על כך שההתייעצות עם עוה"ד נועדה לקדם פעילות עבריינית של הלקוח, לא יחול חיסיון על המסמכים הרלוונטיים, גם אם עוה"ד לא היה מודע לכך, שכן לא קיים קשר ענייני לשירות מקצועי במצב זה. אין לראות כשירות מקצועי פנייה לעו"ד לקבלת עצה בנוגע לביצוע פלילית והחיסיון לא יחול שעה שעוה"ד עצמו נחקר כחשוד בפלילים, לבדו או כשותפו של הלקוח. על ביהמ"ש לבחון האם קיים חשד סביר לכאורה לקיומן של נסיבות בהן לא יחול החיסיון.
• קיים חשד סביר לכאורה שהמשיב 1 מעורב במעשים הפליליים המיוחסים ללקוחות ולכל הפחות קיים חשד סביר לכאורה לכך שההתייעצות עם המשיב 1 נועדה לקדם פעילות עבריינית של הלקוחות. קיים חשד סביר לכאורה שהמשיב 1 הוא ששלט בחברות בפועל, ניהל אותן וקיבל את הכספים עבורן וכן לכך שהחזיק והשתמש בתוכנת "אגרון".
• לא חל חיסיון עו"ד לקוח על החומרים שנתפסו במשרד המשיב 1, הנוגעים לחברות ולגורמים נשוא החקירה הפלילית שמנהלת המבקשת בפרשה. המבקשת רשאית לעיין בחומרים שנתפסו הנוגעים לעניינים נשוא החקירה. ביהמ"ש אף קבע הסדר לעניין הבחנה בין חומרים הנוגעים לחקירה לבין כאלו שאינם כאלו, משום שייתכן ונתפסו גם חומרים הנוגעים ללקוחות אחרים של המשיב 1 שלגביהם חיסיון עו"ד-לקוח שריר וקיים.
• בעניין תוקף תפיסת המחשבים המוסדיים, סוגייה זו מוסדרת בסעיף 32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969. במקרה דנא, ביחס לחומרי המחשב שנתפסו במשרדי המשיב 1, הבקשה להארכת הצו הוגשה זמן קצר לאחר שחלפו 48 שעות. אין לקבל את טענת המשיב כי יש בכך כדי לבטל את תוקף התפיסה. בית המשפט מוסמך להורות על המשך תפיסתו של חומר מחשב מוסדי, אף אם פקעה תקופת תוקפו של צו התפיסה הראשוני, באם יש הצדקה לכך.
• הבקשה הוגשה באיחור שאינו ניכר והגם שמדובר בפגיעה בלתי מבוטלת בחופש העיסוק ובפרנסת המשיב 1, אין מדובר בפגיעה בזכות יסוד בסיסית כגון חירותו של הנחקר. החשדות המיוחסים למעורבים בפרשה חמורים וקיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה בקיומה של חקירה תקינה שתוביל לחקר האמת. בנוגע לתפיסת חומרי מחשב קיים סעד חלופי ואפקטיבי להשבת התפוסים, הוא העתקת החומרים ומסירת ההעתק לידי הנחקר, שניתן לעשות בו שימוש כתרופה להפרות. בנסיבות אלו, ישנה הצדקה להורות על הארכת תוקף הצו לתפיסת חומרי המחשב המוסדיים שנתפסו.
• ביחס למחשבים ולמכשירים שלגביהם לא הוגשה בקשה להארכת הצו, יש לבחון תחילה האם מדובר בחומר מחשב מוסדי הזוכה להגנת סעיף 32(ב). תכלית הסעיף היא להגן על תפעולם התקין של עסקים והמחשבים שיזכו להגנה הם אלו המנהלים את רישומי הפעילות השוטפת של העסק ושתפיסתם עלולה להביא לפגיעה ממשית בשגרת עסקיו.
• מכשיר ה-DVR המכיל את צילומי מצלמות האבטחה של העסק אינו מחשב מוסדי ומשרד המשיב 1 יכול להוסיף לפעול באופן תקין גם ללא המכשיר. באשר לתפיסת המכשיר הנייד החכם של המשיב 1 והמחשב הנייד מחדר העבודה שלו - אלו הם מחשבים מוסדיים. הם מצויים בשימוש העסק וכוללים פרטי התקשרות של לקוחות וספקים ועוד. אין להיעתר לבקשתה המאוחרת של המבקשת להורות על הארכת הצו לתפיסת מכשירים אלו ויש להשיבם למשיב. על-מנת שלא לפגוע בחקירה, יש לאפשר למבקשת להעתיק את תוכנם של מחשבים אלו טרם השבתם.
• באשר לבקשת המשיב 1 לאפשר לו להעתיק את חומרי המחשב שנתפסו ושיוותרו בחזקת המבקשת - מהרגע בו תחל המבקשת בעיון מלא בחומרי המחשב, ניתנים לה 15 ימים על-מנת לבצע חקירות ביחס לחומרים אלו, טרם העברת העתק מהחומרים למשיב 1. לאחר תום 15 ימים אלה, תמסור המבקשת למשיב 1 העתק מכל חומרי המחשב שנתפסו ונותרו בידיה.