(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופט ד"ר יצחק לובוצקי): המבקשת הועסקה כפסיכולוגית חינוכית בעיריית לוד. במהלך מבצע "צוק איתן" פרסמה המבקשת, דרך עמוד הפייסבוק שלה, תגובה ביחס לכתבה בדף של חדשות ערוץ 10, בה הביעה את שמחתה על נפילתם של 13 חיילי צה"ל שנהרגו בקרב וציינה כי היא מייחלת למותם של חיילים נוספים. לאחר שנערך לה שימוע, פוטרה המבקשת מעבודתה. עתירת המבקשת היא לסעד זמני של ביטול פיטוריה והשבתה לעבודתה. נפסק -

המבקשת מבקשת למעשה שביה"ד יפסוק סופית במחלוקת העיקרית בין הצדדים, עוד לפני שהוכיחה את תביעתה. הסעד הזמני לו עותרת המבקשת הוא אכיפתם של יחסי העבודה בין הצדדים. העובדת טרם הציגה תשתית עובדתית איתנה מספיק על-מנת להביא לביטול פיטוריה בהליך של סעד זמני. אמנם, אין לשלול כי ייתכן ונפלו אי אילו פגמים בהליך השימוע שנוהל בעניין המבקשת או כי ייתכן וההליך הנכון והראוי שהיה לנקוט בעניין המבקשת הוא הליך של השעיה והגשת כתב אישום לביה"ד למשמעת. סוגיות אלו ראוי כי יתבררו במסגרת התביעה העיקרית. ההחלטה לפטר את המבקשת, לאור התבטאותה החריפה, בשים לב לאופי תפקידה כפסיכולוגית המטפלת בילדים, בני נוער ומשפחות תושבי העיר, ולאור המשבר שנוצר ביחסי האמון בין הצדדים, היא פעולה אפשרית וסבירה ומצויה במתחם הזכות הניהולית של העירייה.

התובעת, בהבעת השמחה לנפילתם של 13 מחיילי צה"ל, בקרב שנוהל לשם הגנת אזרחי מדינת ישראל בני כל הדתות, הביעה לכאורה זלזול בערכים חינוכיים. לא בכדי יצא קצפם של העירייה וראש העיר על מעשיה. טענת התובעת כי פעולתה החינוכית מתרכזת ב"מגזר הערבי" אינה טענה לקולא ואולי היא פועלת לחומרא, שכן הערכים של אהבת הארץ וחובת ההגנה על כל יושביה בני כל הדתות צריכים להיות מוקרנים לכל אזרח במדינה, ללא הבדל של מוצא, דת או גזע. הכלל הוא שביה"ד לא יכפה על מעסיק להעסיק עובד שהוא אינו רוצה בו וכי דרך המלך בפיטורים שלא כדין הינה תשלום פיצוי כספי ולא אכיפת חוזה העבודה. אין זה בטוח כלל ועיקר שגם אם ימצא כי נפל פגם בהליך הפיטורים, הסעד יהיה דווקא אכיפה ולא סעד כספי גרידא. גם מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. הבקשה נדחתה.