(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים מלצר, הנדל ושהם): ערעור על גזר-דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה מיום 14.7.2013 [ת"פ 20658-12-12 - קובץ גזר-הדין באדיבות המאגר המשפטי "נבו"]. המערערים הורשעו בעבירות רכוש ואלימות, לרבות שוד של מכשירי טלפון נייידים. בגזר-הדין, עמד ביהמ"ש קמא על כך כי קיימת "מכת מדינה" של תקיפת אנשים חלשים במטרה לגנוב מהם טלפון נייד וכן כי גזילת מכשיר טלפון "חכם" כרוכה גם באבדן מידע אישי רגיש המאוחסן בזיכרון המכשיר, תוך גרימת נזק כלכלי ורגשי לקורבן העבירה. הערעור הוגש על חומרת העונש שהושת על המערערים בגזר-הדין (המערער 1: 42 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון ופיצוי למתלוננות; המערער 2: 50 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לאחת המתלוננות. נפסק -

דין הערעורים להידחות. המערערים לא הצביעו על שגגה מהותית שנפלה בגזר-דינו של ביהמ"ש קמא בכל הנוגע לעונש שהושת עליהם ואף אם מדובר בעונש שהוא על הצד הגבוה, אין עסקינן בסטייה מהותית מרמת הענישה המקובלת. מקובלים דבריו של ביהמ"ש קמא לפיהם גניבה או שוד של מכשיר טלפון "חכם" פוגעת לא רק באינטרסים הכלכליים של הקורבן, אלא גם בפרטיותו וגוררת אובדן מידע אישי, לעיתים ללא תחליף.