(גזר-דין לנאשמים 4, 8 ו-9, מחוזי מרכז-לוד, השופטת ורדה מרוז): הנאשם 4 ושמונה אח' הואשמו בעבירות של ארגון משחקים אסורים וכן עבירות מס בהיקף של מיליוני שקלים. הנאשם הודה והורשע במיוחס לו במסגרת הליך גישור. הנאשם חבר לחברות ואנשים נוספים אשר עסקו בארגון, עריכה וניהול של משחקים אסורים מקוונים, שנערכו בבתי-קפה אינטרנט, קיוסקים, תחנות טוטו/לוטו וכו' בישראל, ששימשו בפועל כבתי קזינו אינטרנטיים ובהם הותקנו מחשבים שהיו מקושרים לאתר הימורים (נט קזינו). הנאשם נרשם כבעל רוב מניות הנאשמת 8 ומנהלה והאחרונה שימשה כפלטפורמה משפטית להפעלת משחקי הימורים אסורים באמצעות האינטרנט. הנאשם היה המנהל הפעיל והבכיר גם בנאשמת 9, ששימשה כמסגרת פורמלית לפעילות "נט קזינו". נפסק -

מספר תכליות עומדות ביסוד האיסור על הימורים ומשחקים אסורים; האחת, תכלית ערכית המבוססת על הכרה שאדם צריך להתפרנס מעבודה או משלח יד לגיטימיים ולא על דרך התעשרות מהירה התלויה בגורל. התכלית השניה עניינה במניעת התמכרות להימורים. ההימור המקוון חמור מההימור "המסורתי". הוא מאפשר לאנשים להמר בפרטיות ובנוחיות מביתם, בכל שעות היממה; הוא עלול לחשוף גם קטינים הפגיעים במיוחד; קשה להבטיח את היושר וההגינות במשחקים המקוונים; מאפייניו הייחודיים של ההימור המקוון ובכלל זה מהירותו, אופיו הבינלאומי והאנונימיות שלו, יחד עם פוטנציאל ההעברה של סכומי כסף כבירים, עשויים למשוך מלביני הון להימורים באינטרנט באופן שיקשה מאוד על המעקב אחר התנהלותם הכלכלית. העובדה שההימור המקוון מאפשר לאדם להשתמש בכרטיס אשראי, בצירוף התחושה הווירטואלית שהוא מעניק, מעצימים את החשש כי המהמר יהמר לא רק תכולת ארנקו, אלא על תכולת חשבון הבנק שלו והתלויים בו.

די בקיום חלק מהעילות הללו כדי לשקף את חשיבותה של ענישה חמורה ומרתיעה על מארגני משחקים אסורים באמצעות האינטרנט. העבירות שביצע הנאשם מצויות ברף חומרה גבוה. הוא החזיק בתפקיד ניהולי מרכזי בארגון המשחקים האסורים המקוונים והונע מרצון לגרוף רווחים קלים בהיקפים גדולים. הנאשם נתן ידו גם לגריעת סכומי עתק מקופת המדינה. נסיבותיו לקולא של הנאשם ילקחו בחשבון בשקילת העונש. על הנאשם הוטלו העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר, קנס בסך 250,000 ש"ח ומאסר על תנאי של 12 חודשים. על הנאשמות (החברות) 8 ו-9 הוטל קנס של 1,000 ש"ח כל אחת.

עדכון: ביום 11.2.2015 הפחית ביהמ"ש העליון (השופטים רובינשטיין, ג'ובראן ודנציגר) שלושה חודשים מעונש המאסר בפועל שהוטל על הנאשם 4, כך שהוא הועמד על תשעה חודשים [ע"פ 7696/14 גבריאלי נ' מדינת ישראל].