- מהפרסום עולה כי התובע, שהינו עו"ד במקצועו, הורשע בחמש פרשיות אתיות בביה"ד למשמעת של לשכת עורכי הדין. הפרסום עלול להטעות לקוחות פוטנציאליים ושותפים עסקיים ולגרום להם להסיק כי התובע הוא זה שהורשע בעבירות אלו. מדובר בדברי לשון הרע הפוגעים בתובע ומשפילים אותו, כאמור בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע.
- חבות הנתבע 1 - אין לקבל את טענת ההתיישנות של הנתבע 1 (פסק-הדין פורסם בשנת 2003), שכן פסק-הדין עדיין מתפרסם באתר הנתבע 1 ומדובר בפרסום המתחדש מדי יום ביומו.
- אין להתעלם מהעובדה כי הנתבע בחר שלא לתקן את הפרסום לאחר פניית התובע אליו וחרף המלצת בית המשפט. באלו יש כדי לחייבו בדין לשלם פיצוי הולם לתובע. הנתבע 1 ישלם לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ש"ח נוכח חומרת הביטויים וחריפותם כלפי התובע. כן ישלם לתובע 30,000 ש"ח נוספים בגין הפסד הכנסה פוטנציאלי עקב הפסד לקוחות במשרד התובע.
- חבות הנתבעת 2 (גוגל) - הצדק עם הנתבעת 2, שטענה כי הביטוי בכותרת נוצר, נשלט ומפורסם על-ידי הנתבע 1 והועתק בהליך אוטומטי ללא מגע יד, מהקוד הטכני של דף האינטרנט באתר הנתבע 1, אליו מקשרת תוצאת החיפוש. הנתבע 1 לא סיפק הסבר מניח את הדעת מדוע ממאן הוא לשנות בקוד הטכני של הדף את הכותרת הפוגעת בעליל. ביהמ"ש התרשם כי לגוגל אין כל נגיעה לעניין ואין לה אפשרות לתקן את הקוד הטכני או לשנותו.
- האם אחראי מנוע חיפוש לתוכן מאמר המפורסם על-ידי אתר צד שלישי? התובע טען כי כאשר מדובר בתוכן פרסום מעוול, גם אם נוצר על-ידי צד שלישי, הרי שמעת שמתקבלת התראה בעניין, והפרסום לא הוסר, הרי שהחבות מוטלת על גוגל לפי העקרון של "הודעה והסרה". התובע הפנה לפסק-הדין של ביהמ"ש האירופי לצדק, שחייב את גוגל להסיר פרסום מטעה.
- אין לקבוע מסמרות בעניין ולקבוע נחרצות כי כל אימת שפלוני פונה לגוגל להסרת תוצאת חיפוש כלשהי שאינה לרוחו, יהיה עליה להסירו ללא כל תנאי, אפילו אם אותו ביטוי נוצר ופורסם על-ידי צד שלישי ולא על-ידה, ובין אם מדובר בפגיעה בחופש הביטוי של הצד השלישי.
- מנוע החיפוש מבוסס על זחל (crawler) העובר בין דפי האינטרנט השונים ויוצר באופן אוטומטי אינדקס המאפשר להגיע במהירות מכל מילה או צירוף מילים לדפי אינטרנט ספציפיים. מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, אלא מציג קישורים לדפי אינטרנט שונים, שנערכו ופורסמו על-ידי צדדים שלישיים. מנוע החיפוש מתעדכן כל העת. המידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש ולא ניתן מעשית לבחון מקדמית באמצעות גורם אנושי את אותו מידע.
- אין מקום לחייב את גוגל, כמנוע חיפוש, באחריות לפרסום תוכן מאמר המפורסם על-ידי אתר צד שלישי (הוא הנתבע 1), אשר יכול היה לשנות את הכותרת בנקל ובכל עת. הנתבע 1 הוא זה שפרסם בפועל את הפרסום נשוא התובענה ועליו להיות מחוייב לשאת בנזק שנגרם לתובע.
ת"א 49918-05-12 עו"ד עמי סביר נ' שאול בר נוי ואח'
(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת חנה ינון): תביעה שעניינה בדברי לשון הרע שפורסמו לכאורה על התובע בדף התוצאות במנוע החיפוש "גוגל". התובע, עו"ד במקצועו, ייצג את לשכת עוה"ד בהליכים משמעתיים שניהלה נגד עו"ד, שהורשע בחמש פרשיות שונות בביה"ד למשמעת של לשכת עוה"ד. הנתבע 1 הוא מפעיל האתר court.org.il, שפרסם את פסק-הדין נשוא התביעה, בו מופיע שם התובע כמייצג. הנתבעת 2 היא מפעילת מנוע החיפוש גוגל. התובע טען כי חיפוש שמו בגוגל מציג בתוצאות החיפוש את הכותרת "...הינו עו"ד אשר הורשע בחמש פרשיות שונות", ממנה עולה כביכול כי התובע הוא שהורשע בפרשיות אלו. הנתבע 1 טען כי אין לו שליטה על התוכן המתפרסם בגוגל ואילו הנתבעת 2 טענה כי הביטוי בכותרת תוצאות החיפוש נוצר ופורסם על-ידי הנתבע 1 והועתק על-ידי גוגל בתהליך אוטומטי. נפסק -