(פסק-דין, שלום י-ם, הרשמת מאיה אב-גנים ויינשטיין): התובע, צלם במקצועו, הוא בעל זכויות היוצרים בתמונה של המשורר המנוח יהודה עמיחי. לטענתו, הנתבעת, המפעילה בית ספר לקולנוע, פרסמה את התמונה באתר האינטרנט של בית הספר תוך הפרת זכויותיו. הנתבעת אישרה את הפרסום אך טענה כי נעשה בתום-לב ולא למטרה מסחרית. נפסק -

אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים. המחלוקת שנותרה להכרעה היא באשר לגובה הפיצוי בלבד. אין לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר בזוטי דברים. יש לזכור כי התובע הינו אדם אשר צילום הוא מקור פרנסתו. לו פגיעה בזכות היוצרים של תמונותיו הייתה בגדר "דבר של מה בכך", הרי שנמצאנו פוגעים בעיקרון חשוב אשר הינו נר גם לרגלי הנתבעת: זכות היוצר ביצירתו וזכות היוצר להתפרנס מיצירותיו.

העובדה שמחיר רכישת זכות פרסום התמונה הוא נמוך יחסית, מהווה שיקול בקביעת שיעור הפיצוי, אך אינה הופכת בהכרח את ההפרה לקלת ערך. לאור היקף ההפרה; משך הזמן בו הופיעה התמונה והיקף החשיפה אליה; העובדה שהנתבעת הסירה את התמונה לאחר פניית התובע; לכך שלנתבעת לא צמח רווח מהפרסום; ולאור אופי פעילות הנתבעת - מאפייני ההפרה אינם מצויים ברך הגבוה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,000 ש"ח בגין הפרת זכות היוצרים וכן הוצאות בסך 2,000 ש"ח.