(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת אפרת אור-אליאס): התובעת טענה כי במסגרת תמיכה טכנית שניתנה לה על-ידי הנתבעת, נגרם שינוי בהגדרות הדוא"ל שלה, שהובילה למחיקת הודעות דוא"ל. עוד טענה התובעת לא רק שלא יידעו אותה כי ניתן לשחזר מיילים שנמחקו, אלא הסבירו לה כי לא ניתן לשחזר מיילים כאמור. נפסק -

דין התביעה להתקבל בחלקה. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי מחיקת המיילים נבעה משינוי הגדרות שביצעה הנתבעת. ההפך הוא הנכון. עדות נציג הנתבעת היתה אמינה והוא טען באופן חד משמעי כי הנתבעת לא ביצעה כל שינוי בהגדרות הדוא"ל. עם זאת, התנהלות הנתבעת מרגע פניית התובעת אליה היתה רשלנית באופן חמור, המצדיק הטלת אחריות על הנתבעת לנזקי התובעת. התובעת ציינה בפני נציגת הנתבעת כי המיילים שנמחקו היו חשובים ובשיחה עמה הוסבר לה שאין דרך לשחזר את המיילים. בשיחה זו לא ציינה נציגת הנתבעת כי ניתן לשחזר מיילים עד 24 שעות ממועד מחיקתם. לו היתה הנציגה מציינת עובדה זו בפני התובעת, אין ספק כי התובעת היתה עומדת על ביצוע השחזור בהקדם. העובדה כי נציגת הנתבעת, שאמורה ליתן שירות ומכוח כך להיות בקיאה ביכולות ובמגבלות הטכניות של התובעת, לא בדקה עמה את מועד מחיקת המיילים, לא ציינה בפניה כי ניתן לשחזר את המיילים עד 24 שעות ממחיקתם ולמעשה ציינה שאין כל אפשרות כזו, עולה כדי רשלנות חמורה המצדיקה הטלת אחריות.

לפי סעיף 40(2) לחוק התקשרות, הנתבעת לא תישא באחריות בנזיקין, אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו. התנהלות הנתבעת מהווה הפרה חמורה של חובתה לנקוט משנה זהירות, כאשר היא מספקת שירות ללקוחותיה הטוענים למחיקת מיילים. בוודאי שאל לה להטעותם, במיוחד כאשר קיימת מגבלת 24 השעות ממועד המחיקה ועד המועד האחרון לשחזור. מחיקת מיילים עלולה לגרום נזק משמעותי ביותר לבעל התיבה ועל הנתבעת לדאוג על שמירת רמת זהירות גבוהה ביחס לשירות בנושא זה. התובעת לא הוכיחה את נזקיה ולפיכך נפסק לה פיצוי על דרך האמדנה בסך 5,000 ש"ח.