(החלטה, שלום ת"א, השופטת אושרי פרוסט-פרנקל): בקשת התובעת למתן היתר לפתיחת תיבת הדוא"ל שהקצתה לנתבע 1, בתקופה בה הועסק כמנהל בתובעת, ולהדפסת תכתובות הדוא"ל שלו עם נציגי הנתבעת 3. עניין התביעה בטענת התובעת לקשר שיצר הנתבע, אז סוכן מכירות בכיר של התובעת, עם הנתבעת, אז ספקית של התובעת. התובעת טענה כי הנתבעת הפסיקה את ההתקשרות עמה וכרתה הסכם חדש עם הנתבע, זמן קצר לאחר התפטרות הנתבע מהתובעת. נפסק - הנתבע מסכים לפתיחת תיבת הדוא"ל שהקצתה לו התובעת בעת שהועסק על-ידה כמנהל בכיר, אך מתנה זאת בכך שהמסמכים שיישלפו יהיו רק הרלוונטיים למחלוקת וכי לאחר מכן לא תתאפשר גישה נוספת למסמכים / תכתובות פרטיות וכן כי בטרם ביצוע הפעולה, תצהיר התובעת כי לא ביצעה פעולות של חדירה לפרטיות הנתבע לפני הגשת הבקשה. התובעת מבקשת לשלוף תכתובות בין הנתבע לבין נושאי משרה ספציפיים בנתבעת 3, על צרופותיהן. בהתאם להכרעת בית הדין הארצי בפרשת איסקוב, מעסיק אינו רשאי לקיים פעילות מעקב אחר תכתובות שמקיים העובד לצרכיו האישיים בתיבה אישית או בתיבה מעורבת, למעט במקרים חריגים המצדיקים זאת. משמאשרת המבקשת כי המדיניות הנוהגת בה בכל הנוגע לניהול תיבות הדוא"ל היא תיבת דואר מקצועית ואישית, סווגה תיבת הדוא"ל של הנתבע כתיבה מעורבת הן לצרכי עבודה והן לצרכיו האישיים. לפיכך, אין התובעת רשאית לבצע פעולות מעקב אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים בתיבה האישית או המעורבת. כעולה מפרשת איסקוב, במקרה של חדירה לתיבה מעורבת נדרשת הסכמה ספציפית של העובד לכל פעולת חדירה של המעסיק לתוכן התכתובת האישית. ניתן צו לפיו ישלפו מתיבת הדוא"ל של הנתבע תכתובות עם נושאי משרה של הנתבעת, הרלבנטיות למחלוקת; הנתבע יהיה נוכח אישית בעת הוצאת התכתובות; פתיחת התיבות ושליפת המסמכים תיעשה בנוכחות מומחי הצדדים ולפיכך אין מקום להורות על מסירת הצהרה למפרע על-ידי התובעת; לאחר שליפת המסמכים הרלוונטיים, יימחקו המסמכים.