(פסק-דין, תביעות קטנות חדרה, הרשמת קרן מרגולין פלדמן): התובע החזיק מחשב אישי עליו נהג לשמור מסמכים, סיפורים ושירים שכתב. התובע פנה לנתבעת לשם החלפת המחשב במחשב חדש. נציג הנתבעת המליץ לתובע על מוצר חלופי, העתיק את הקבצים והמידע שעל המחשב הישן לזיכרון המחשב החדש ולקח עמו את המחשב הישן. התובע גילה כי חלק ניכר מהמידע חסר. בהמלצת הנתבעת, הועבר המחשב הישן לחברה חיצונית לשחזור, עבורו שילם התובע לנתבעת סך של 15,000 ש"ח. גם לאחר מכן גילה התובע כי חלק מהמידע המשוחזר לקוי ולכן תבע פיצוי המורכב מעלות המחשב החדש ועלות השחזור. נפסק - יש ממש בטענת הנתבעת כי הדיסק הקשיח במחשבו הישן של התובע סבל מליקויים שונים והם אלו שמנעו העברת המידע באופן ישיר אל המחשב החדש במועד רכישתו. נראה כי הסיבה שלא כל המידע הועבר נובעת מתקלות שונות בדרך עבודתו של המחשב הישן וממצב הדיסק הקשיח ולא מרשלנות נציג הנתבעת. חלק מהמידע כן עבר אל המחשב החדש כבר במועד החלפת המחשבים.

משאין בפי התובע כל טענה בנוגע לתקינות המחשב החדש, אין הוא זכאי לבטל את עסקת המכר ואין הוא זכאי לפיצוי בעלות המחשב החדש. התובע אינו זכאי להשבת הסכום ששילם בעבור שחזור המידע וממילא אף לא בגין מידע שלא שוחזר, בשים לב לכך שהדיסק הקשיח במחשב הישן יכול היה להכיל לכאורה עד 320 ג'יגה בייט ואין חולק כי החומר ששוחזר גודלו כ-300 ג'יגה בייט. משאישורו בכתב של התובע ניתן עובר לגילוי התקלה ומשנראה כי התקלה האמורה לא היתה צפויה ולפיכך וודאי שלא עמדה נגד עיני התובע שעה שחתם על מסמך ויתור על טענות, אין לומר שזה ויתר מבעוד מועד על כל טענה עתידית בנוגע לפגם במוצר שנמסר לידיו. מסמכי הוורד המופיעים בג'יבריש ואינם ניתנים לקריאה אינם מסמכי הוורד שבעבור שחזורם שילם התובע תמורה לנתבעת. משפעולת השחזור סופקה לתובע למעשה על-ידי הנתבעת, נדמה כי בפעולה נפל פגם העולה כדי אי-התאמה, אלא שמדובר באי התאמה ביחס לכ-10% מכלל המידע ששוחזר. ראוי ונכון לקבוע כי לתובע זכות להפחית מן התמורה המוסכמת את שוויו היחסי של החלק הפגום ועל הנתבעת להשיב לתובע סך של 1,500 ש"ח עבור אותו חלק.