(החלטה, שלום נצרת, השופטת עירית הוד): בקשת הנתבעת להעביר את התובענה לביהמ"ש השלום בת"א. עניין התביעה בטיול מאורגן לחו"ל שהזמין המשיב אצל המבקשת. המבקשת טענה כי לאור המקום בו מצויים משרדיה, שם התקבלה הזמנת המשיב ולאור מקום מגורי הנתבע 2, הרי שהסמכות לדון בתביעה מסורה לביהמ"ש במחוז ת"א. מאידך, המשיב טען כי עסקינן בעסקה שהתבצעה באינטרנט ומשכך הסמכות מוקנית לכל בית משפט בארץ. נפסק -

דין הבקשה להידחות. המבקש מפעילה אתר והתקשרותה עם המשיב הייתה דרך אתר זה. בפסיקה נקבע כי האינטרנט חסר מקום. במרבית המקרים סמכות השיפוט בתביעות אינטרנט היא כלל מדינתית ונתונה לכל בית משפט במדינה. עסק המתנהל באמצעים אלקטרוניים ומגיע לקהל לקוחותיו באמצעות האינטרנט, נהנה מיכולתו להגיע לכל אדם במדינה. הצד השני של המטבע היא חשיפתו של העסק האמור לתביעות ברחבי המדינה. אין לקבל טענת חברה המספקת שירותיה בכל מקום בארץ, באמצעות האינטרנט, כי במקרה של סכסוך משפטי הסמכות לדון בתובענה נקבעת לפי מקום מושבה וכי במקרה כאמור אין בידה להתדיין בבתי המשפט השונים בארץ. באמצעות השימוש באמצעים אלקטרוניים בידי המבקשת להגיע ללקוחות בכל רחבי הארץ ויש בכך להשליך על שאלת הסמכות המקומית. בשל העובדה שהמבקשת מוכרת את מרכולתה באמצעות האינטרנט היה בידי המשיב להתקשר עמה בנוחות מביתו וברי כי יש בכך בכדי להשליך על השאלה היכן בידי המשיב להגיש את תביעתו. במצב בו מתגבשת עסקה באינטרנט, כאשר מקום מושבו של המוכר רחוק ממקום מושבו של הקונה, עלולה להיות הרתעה ועלול להיווצר מצב שלקוחות לא יעמדו על זכויותיהם בנוגע לעסקאות שהתגבשו באינטרנט.