(החלטה, שלום ת"א, השופטת נועה גרוסמן): בקשת הנתבע 1 להוצאת ראיה שלטענתו אינה קבילה והוגשה במסגרת תצהירי המשיבים. הראיה נשוא הבקשה היא תמליל שיחה בין המבקש לבין המשיב 3 וצדדים נוספים. המבקש טוען, בין היתר, כי יש בידו רק את תמליל ההקלטה ולא את סליל ההקלטה עצמו וכי חרף בקשתו, קיבל רק את קובץ השמע במייל. עוד נטען כי עלו פגמים חמורים באופן תמלול השיחה. נפסק - העולם הטכנולוגי מתקדם במהירות האור. האמצעים הטכניים העומדים לרשות האדם הסביר מתקדמים ביותר, כאשר התקדמותם עולה עשרות מונים על קצב הליכי החקיקה והפסיקה בעולם המשפט השמרני. כיום, נדירה ההקלטה באמצעות מכשיר הקלטה סלילי. לרוב, ההקלטות נעשות באמצעות מכשירים פשוטים הנגישים לכל אדם באשר הוא, כגון מכשיר טלפון חכם. מכשיר כזה אינו ניתן להנגשה לבעל הדין בהיותו מכשירו האישי של המקליט. אף סרט ההקלטה אינו בנמצא בהקלטה שכזו. קובץ שמע הוא אופן גילוי ועיון הולמים בהקלטה מסוג זה. הדרישה לקבלת סליל ההקלטה והמכשיר באמצעותו בוצעה ההקלטה, היא דרישה ארכאית שאינה מתיישבת עם קצבו של הדור. יש לדחות את הטענה כי בהעדר אפשרות לבדוק את מכשיר ההקלטה ואת סליל ההקלטה, אין לקבלה כראיה. טענה זו אינה הולמת עוד את ההתפתחות הטכנולוגית של זמננו. באשר לפגמים הנטענים, הרי שלאור המהלך של מעבר מקבילות למשקל, הראיה תתקבל לתיק כאשר ביהמ"ש יכריע בדבר משקלה.