(פסק-דין, שלום נצרת, השופט שכיב סרחאן): התובע 1 הוא בעל חוות גידול דגי נוי ומפעיל האתר discus.co.il. התובע 2 הוא בנו של התובע 1 ומספק לו שירותי מחשוב וניהול תוכן. הנתבעת היא בעלת חנות לממכר מזון ואביזרים לבע"ח ומפעילת האתר mamlacha.co.il. התובעים טענו כי הנתבעת העתיקה מהאתר שלהם מאמר העוסק בהקמת אקווריום ופרסמה אותו באתר שהיא מפעילה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי המאמר הועתק כדין מאתר "מאמרים - רשת הפצת מאמרים מקצועיים לשימוש חופשי. נפסק -
ראשית, התובעים לא הוכיחו את עילת תביעתם ודין התביעה להידחות. התובע 1, שטען כי הוא בעליו החוקי של המאמר, נמנע באופן תמוה מלהעיד בביהמ"ש. מחדלה זה של התביעה עומד לחובתה. עדות התובע 2 היא עדות יחיד של בעל דין במשפט אזרחי המעוניין בתוצאות המשפט. התובע 2 בא בשעריו של ביהמ"ש בחוסר תום-לב משווע, תוך הצגת מצג שווא זדוני, לפיו המאמר פורסם רק באתר התובעים, תוך העלמת העובדה המהותית כי המאמר פורסם כדין גם באתר "מאמרים", שהוא רשת להפצת מאמרים מקצועיים לשימוש חופשי. בנסיבות אלה, אין לסמוך על עדות התובע 2 ולבסס עליה אחריות משפטית כלשהי.
שנית, לא הוכח כי הנתבעת הפרה את זכויות התובעים הנטענות במאמר. הוכח כי הנתבעת לא הפרה, לא במישרין, לא בעקיפין ולא בצורה תורמת, את זכות היוצרים והזכות המוסרית במאמר. המאמר פורסם באתר "מאמרים" והועמד לרשותו ושימושו של הציבור בצורה חופשית. שלישית, גם אילו הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית במאמר, הרי הוכח כי הנתבעת לא ידעה ולא היה עליה לדעת, במועד ההפרה לכאורה, כי קיימת זכות יוצרים במאמר. בנסיבות אלה היא "מפרה" תמימה ולא תחוייב בתשלום פיצויים עקב "ההפרה". התביעה נדחתה, התובעים ישאו בהוצאות הנתבעת בסך של 7,500 ש"ח.
Expand search form
אתר האינטרנט של עו"ד חיים רביה העומד בראש קבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים של פרל כהן צדק לצר ברץ. פועל מ־1996
Close