(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת ענת ברון): הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית. המשיבה מפעילה אתרי מכירות מקוונים המשמשים כפלטפורמה למסחר אלקטרוני, לרבות האתר "וואלה שופס". העסקאות באתרי המשיבה הן עסקאות מכר מרחוק, כהגדרתן בחוק הגנת הצרכן. עניין בקשת האישור בטענת המבקש לפיה המשיבה נוהגת לחייב את לקוחותיה בדמי ביטול גבוהים מאלו המותרים בדין, במקרים של ביטול עסקת מכר שלא עקב פגם, אי-התאמה או הפרת חוזה, כאשר היא גובה גם הוצאות משלוח בנוסף לדמי הביטול. המשיבה טענה, בין היתר, כי קיים שוני מהותי בין חברי הקבוצה הנטענת, כי הזכות לבטל עסקת מכר מרחוק אינה אוטומטית וכפופה לשורת תנאים ועוד. עוד ציינה המשיבה כי מבדיקתה עולה כי גבתה בעת ביטול הוצאות משלוח בכ-50 עסקאות בלבד. נפסק - על פניו המשיבה אמנם הפרה את הוראות הדין בעת ביטול העסקה בה התקשרה עם המבקש וייתכן כי עשתה כן גם ביחס ללקוחות אחרים. עם זאת, יש ממש בטענת המשיבה לפיה היקף גביית היתר הנטענת אינו מצדיק את השקעת המשאבים הכרוכה בניהול ההליך הייצוגי. ההסדר יחול על כל לקוח שרכש טובין או שירותים באמצעות אחד האתרים בתקופה הנקובה בהסדר, ביטל את העסקה כדין ונגבה ממנו סכום העולה על דמי הביטול המותרים. המשיבה התחייבה ליתן הטבה לכל חברי הקבוצה, בהתאם למנגנון שנקבע בהסדר (למשל - זיכוי לצורך רכישת מוצרים או שירותים באתר "וואלה שופס", בסך 100% מסכום גביית היתר שגבתה המשיבה מאותו חבר קבוצה, או החזר כספי). המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 20,000 ש"ח ולבא-כוחו שכ"ט בסכום של 35,000 ש"ח + מע"מ.