(החלטה, אזורי לעבודה ב"ש, השופט צבי פרנקל): המבקשת, המייצרת אריזות פלסטיק, עתרה לסעד זמני לפיו המשיב לא ישמש בתפקיד במשיבה או בחברה מתחרה אחרת, למשך תקופה של 9 חודשים. כן נתבקש צו שימנע מהמשיב למסור מידע של המבקשת לכל צד שלישי. המשיב שימש כאחראי אבטחת איכות במבקשת ופוטר לאחר שהעביר קבצים ממחשבי המבקשת למחשבו האישי. לאחר שפוטר, החל המשיב לעבוד במשיבה 2, המתחרה במבקשת. המבקשת טענה כי העתיק וגזל ממנה קבצים המכילים סודות מסחריים. המשיב טען, בין היתר, כי מעשיו אינם מהווים גזל סוד מסחרי. נפסק - לאחר דיון בנוכחות הצדדים ניתן צו המורה למשיבים להשיב למבקשת את כל המידע, החומרים והמסמכים המצויים ברשותם, השייכים למבקשת, ככל ויש חומר כזה. כן ניתן צו מניעה קבוע לפי המשיב יימנע מלמסור לכל גורם שלישי מידע שהוא סוד מקצועי או מסחרי השייך למבקשת. לא הוצג כל הוסכם בו הוגבל עיסוקו של המשיב. על מעסיק הטוען לגזל סוד מסחרי לתאר ולפרט מהו הסוד. במקרה דנן הפירוט שנמסר על-ידי מנכ"ל המבקשת לא עמד בדרישה להצגת קיומו של סוד מסחרי. אף לא הוצגו הקבצים שאיתרה המבקשת בתיבת הדוא"ל של המשיב. המבקשת לא הוכיחה את קיומו של סוד מסחרי ולא הוכיחה כי הועבר לידי המשיבה 2 מידע עסקי השייך לה. מחקירת מנכ"ל המבקשת עולה כי שהמידע לא נשמר כמידע סודי אלא בקבצים במחשבים של המבקשת, כאשר לחלק מן העובדים היתה הרשאה להגיע לחלק מהחומר ואף המשיב לקח מידע שלא נדרש לו לביצוע עבודתו. כלומר, המידע לא נשמר ברמת אבטחה כפי שצריך לשמור סוד מסחרי כך שניתן ללמוד שגם המבקשת לא ראתה באותו מידע באותו מועד כ"סוד מסחרי" שיש לשמור אותו ולאבטח אותו מפני עובדיה. הבקשה נדחתה.