(החלטה, שלום כפר-סבא, השופט מיכאל קרשן): המשיב, עו"ד במקצועו, נחשד על-ידי המשטרה בביצוע עבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, במסגרת תפקידו כיועץ משפטי בעיריות ראשל"צ ורחובות. המשטרה ערכה חיפוש במשרדי חברת המשיב, מכוח צו שיפוטי. במהלך החיפוש תפסה המשטרה את שרת המחשבים של המשרד, ממנו העתיקה את שרת הדוא"ל במלואו וכן תיקיות ממוחשבות הכוללות מסמכים. המשטרה ביקשה היתר לעיון בחומרים שנתפסו שלגביהם נטענה טענת חיסיון בשל יחסי עו"ד-לקוח. המשיב התנגד לבקשה, לאור החיסיון ואף העלה טענות ביחס לחוקיות התפיסה. בדיון שנערך הגיעו הצדדים להסכמה ביחס למנגנון בו יתבצע החיפוש בחומר שהועתק מהשרת. בין היתר, הסכימו הצדדים כי המשטרה תערוך את החיפוש לפי מילות מפתח הקשורות לחקירה, אך לא הגיעו להסכמה בנוגע לאופן בו ייבחרו מילות החיפוש. נפסק - ביהמ"ש הפנה להלכות שקבע ביהמ"ש העליון ב- רע"פ 8873/07 היינץ ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, בפרט לעניין המגבלות שנקבעו בו על חוקרי משטרה בעת ביצוע חיפוש במחשב וכן ביחס לפרוצדורה לבירור טענות חיסיון ביחס למסמכים שנתפסו אצל הלקוח. הצדדים השכילו להגיע להסכמות נרחבות בנוגע לפרוצדורת החיפוש בחמרי המחשב שעל הפרק. השאלה היחידה שנותרה במחלוקת היא שאלת מילות החיפוש והגורם שיבחר אותן. המשטרה היא הגורם האחראי על החקירה. חובתה היא לקיים חקירה שתחשוף את האמת. כדי לגשים את החובה המוטלת עליה, ראוי לאפשר למשטרה לקיים את החקירה כפי הבנתה. הבחירה באילו מילות חיפוש יש להשתמש כדי לקדם את מטרות החקירה היא עניין המסור באופן טבעי  ומתבקש לשיקול דעתם של החוקרים. יש לקבל את טענת המשטרה לפיה חשיפת ההגנה למילות החיפוש עלולה לשבש את החקירה. מובן כי בתוך הררי החומר הממוחשב סביר שיימצאו מסמכים ותכתובות דוא"ל המתעדים עניינים שחיסיון עו"ד-לקוח חל עליהם. ייתכן אף כי חלק מהמסמכים חוסים תחת הגנת הפרטיות. יש ליצור מנגנון שיבטיח את הזכויות והאינטרסים הללו וכך עשו הצדדים עת גיבשו את ההסדר, העונה בצורה נאותה על צרכי החשוד וצרכיהם של צדדים שלישיים בעלי חיסיון. החיסיון לא ייפגע מעבר למידה ההכרחית וההכרעה הסופית תהיה הכרעתו של ביהמ"ש. ההסדר יחול גם לגבי מכשיר הטלפון הנייד שת המשיב התפוס בידי המשטרה.