(פסק-דין, שלום אשקלון, השופט עידו כפכפי): תביעת לשון הרע ביחס לפרסום בו ייחסה הנתבעת לתובעים כי התקבלו למושב מסלול בדרכים לא מקובלות. הפרסום נערך על רקע מחלוקת בין תושבי ההרחבה לתושבי המושב הותיקים בנוגע לתשלום מסים. התובעים שלחו מכתב הממוען לתושבי המושב הותיקים, בו הביעו ביקורת ותרעומת בנושא המיסוי. בתגובה, שלחה הנתבעת הודעת דואר-אלקטרוני בתפוצת חברי המושב, בו טענה כי התובעים התקבלו למושב בדרכים לא מקובלות, לא עברו גרפולוג כמו כולם ו"חיים על חשבון הותיקים". נפסק - אין מחלוקת כי נעשה פרסום. האמירה כי התובעים חיים על חשבון הותיקים אינה מהווה לשון הרע כמשמעה בחוק. שונים הם הדברים ביחס לשאר הפרסום. הטענה כי אדם התקבל למושב ב"דרכים לא מקובלות" מייחסת לו פגם מוסרי בהתנהגותו והדברים מהווים לשון הרע. הנתבעת אינה זכאית להגנת אמת בפרסום והפרסום לא נעשה בתום לב. לא הוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, אלא בתגובה להודעה שפרסמו התובעים. אין מקום לפסיקת פיצוי גבוה. התובעים אינם אנשי ציבור ואין להם מעמד מיוחד בקרב חברי המושב. לא מדובר בפרסום בוטה שיש בו כדי לגרום לתחושות השפלה ועלבון קשים. היקף הפרסום אף אינו גדול. הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך 10,000 ש"ח ותשא בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.