(החלטה, שלום חיפה, השופטת שולמית ברסלב): בקשת להשבת מארזי מחשב וציוד נוסף בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969. הציוד נתפס על-ידי משטרת ישראל בבית עסק של המבקש, לאור חשד כי המקום משמש לצורך ארגון וניהול משחקים אסורים. נפסק - הציוד נתפס כדין בהתאם לסעיף 32(א) לפקודה. כל אחת מחלופות הסעיף עשויה לשמש מקור נפרד לתפיסת חפץ ובמקרה זה קיים יסוד סביר להתקיימות לפחות חלופה אחת. המשיבה פעלה בהתאם לצו חיפוש תקף שהוצא כדין ומשכך התפוסים נתפסו כדין. לא נמצא כי נפלה שגגה בצו החיפוש. לא הובאה הוכחה כי מדובר בבית עסק המשמש לשירותי גלישה באינטרנט והפועל כדין, כפי שטען המבקש. טענת המבקש כי החיפוש נעשה שלא בהסכמתו, נוכחותו, או נוכחות עדים, אינה עולה בקנה אחד עם חומר החקירה. אף אם היה נופל פגם ביחס לדרך עריכת החיפוש, אין בפגם זה כדי לאיין את חוקיות צו החיפוש והתפיסה בנסיבות המקרה. באשר לטענות המבקש ביחס להוראות סעיף 32(ב) לפקודה, הרי כי נהיר כי בית עסק המשמש לפי החשד להימורים אינו חוסה בצילה של ההגנה המנויה בסעיף זה לפקודה ואינו עולה כדי "מוסד" כהגדרתו בסעיף 35 לפקודת הראיות. גם אם נניח כי מדובר בבית עסק המשמש לגלישה באינטרנט בלבד, הרי שאין הכוונה למלאי עסקי, אלא למחשב המאפשר את הפעלת בית העסק. במקרה דנן קיימת תשתית לכאורית לפיה המחשבים שימשו לביצוע עבירות הימורים ולכן אין הם חוסים תחת הגנת סעיף 32(ב) לפקודה. משכך, צו החיפוש היה תקף בעת ביצוע החיפוש ובשלב זה אין כל צורך בבקשת המשיבה להארכת התפיסה. בשלב זה, צרכי החקירה והאינטרס הציבורי שתכליתו להבטיח את בטחון הציבור ותקינות הליך החקירה והמשפט, גוברים על הצורך לצמצם את הפגיעה בזכויות היסוד של הנחקר, החשוד או הנאשם. דין הבקשה להידחות.