(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת תרצה שחם קינן): התובע, עו"ד במקצועו, טען כי הנתבעת 1 שלחה אליו כעשרים דברי פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בתביעה נטען כי הנתבעים הם מנהלי המלון "קלאב רמון" במצפה רמון וכי התובע לא מסר את פרטיו לנתבעים. נפסק - דין התביעה להתקבל. הנתבעת 1 הינה בית מלון, המופעל על-ידי הנתבעת 2 ומנוהל על-ידי הנתבע 3. הנתבעים שלחו לתובע 20 הודעות דוא"ל המזמינות את המקבל ליהנות מחבילות נופש בבית המלון. ההודעות הופנו לכתובת ייחודית, בה השתמש התובע, לטענתו, בעת שמסר את פרטיו לאתר "הומלס", עת ביקש לחפש דירה. הנתבעים לא מסרו כל הסבר כיצד הגיעה לידיהם כתובת התובע ולא טענו כי התובע נתן את הסכמתו מראש למשלוח הודעות הפרסומת. ההודעות שנשלחו מהוות "פרסומת". די בפרסום שמו ומספר הטלפון של הנתבע 3, כמען להתקשרות לצורך רכישת חבילות הנופש, על-מנת להטיל עליו אחריות במסגרת היותו "מפרסם". דין הטענה לפיה לא ביקש התובע להסיר את כתובתו מרשימת הדיוור להידחות, שכן הוראות החוק אינן מחייבות את הנמען לפעול על-מנת להסיר את כתובתו מרשימת הדיוור. ההודעות נשלחו אל התובע לתיבת דוא"ל. דינן של הודעות פרסומיות המועברות בדוא"ל אינן כדין הודעות הנשלחות ב"מסרונים" או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, כאשר אלו האחרונות עלולות להפריע את מנוחת התובע בכל עת ובכל מקום. התובע הוא עו"ד כך שאין צורך לעודד אותו לממש את זכויותיו. באשר להיקף ההפרה, נשלחו 20 הודעות, חלקן אף לאחר שהתובע שלח מכתב בו ביקש שלא לשלוח אליו הודעות נוספות. ביהמ"ש נתן את דעתו לכך שכתובת התובע הגיע לידי הנתבעים בדרך לא דרך ולא נמסרה על-ידי התובע עצמו. הפיצוי עבור 5 ההודעות שנשלחו לתובע בטרם שלח את מכתב יעמדו על סך של 150 ש"ח עבור כל הודעה ו-500 ש"ח עבור כל אחת מ-15 ההודעות ששלחו הנתבעים לתובע לאחר משלוח הודעתו. סה"כ הנתבעים ישלמו לתובע 8,250 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 400 ש"ח.

עדכון: ביום 16.3.2014 דחה ביהמ"ש המחוזי בת"א (השופטת עפרה צ'רניאק) בקשת רשות ערעור על פסק-הדין לעיל, בה השיג המבקש (התובע) על סכום הפיצוי שנפסק לו על-ידי ביהמ"ש קמא. נקבע כי המקרה הנדון אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים סטייה מהכלל לפיו לרוב לא תינתן רשות ערעור על פס"ד של בית משפט לתביעות קטנות. בפסק-הדין לא נתגלתה כל שגיאה בולטת המצדיקה תיקון בערעור [רת"ק 2431-02-14 זיו גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ ואח'].