(פסק-דין, מחוזי י-ם, השופטת גילה כנפי-שטייניץ): תביעה לצו מניעה קבוע ולפיצויים בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעת בצילום הידוע המתעד את כף ידו של מרדכי ואנונו (שעליה מצוין כי נחטף). התובעת היא בעלת זכויות היוצרים בצילום. הצילום הוצג בתוכנית ששודרה על-ידי הנתבעת 3 פעמים, ללא ציון שם התובעת כבעלת הזכויות. התוכנית אף הועלתה לאתר הנתבעת וניתן היה לצפות בה עד להסרתה. הנתבעת כבר הפרה בעבר את זכויות היוצרים של התובעת בצילום, במסגרת התוכנית "תיק תקשורת", ואף פיצתה אותה עבור שימוש זה [ע"א 3038/02]. נפסק - הנתבעת מודה כי הפרה את זכויות היוצרים של התובעת, אך טוענת כי אין מדובר ב-4 הפרות נפרדות אלא במסכת אחת של מעשים. הנתבעת הסכימה למתן צו המניעה המבוקש והמחלוקת היא רק ביחס לשיעור הפיצויים. נראה כי מדובר בהפרות שבוצעו ב"מסכת אחת של מעשים", אשר יש לראותן כהפרה אחת. מדובר בהפרת זכות היוצרים ביצירה אחת, ברצף אחד של מעשים ובסמיכות זמנים, באופן שניתן לראותם כפרשה עובדתית אחת. יחד עם זאת, משאין החוק קובע פיצוי מזערי לכל הפרה, ולנוכח התוצאה לאחר שקילת השיקולים המנחים בקביעת סכום הפיצויים, אין למחלוקת ביחס למספר ההפרות נפקות של ממש. מדובר בצילום ידוע ובעל ערך עיתונאי מיוחד, שהתובעת, שזו פרנסתה, זכאית לפירותיו. הצילום הוצג בתוכנית לשניות בודדות. התוכנית שודרה 3 פעמים, במועדים סמוכים וברייטינג שאינו גבוה והועלתה לאינטרנט. הצגת הצילום בתוכנית נבעה מטעות בהפקה, אך לא הופעל מנגנון בקרה מספק למניעת טעויות מסוג זה. עלות השימוש בתמונה בהיתר הוא כ- 1,600 ש"ח. הנתבעת לא הפיקה משידור הצילום רווח כספי ישיר, מעבר לדמי ההיתר שחסכה. יש לקחת בחשבון כי מדובר בהפרה שנייה של הנתבעת ביחס לאותו צילום עצמו. יש לפסוק לתובעת פיצוי שיבטא את הצורך בהרתעת המפר, על-ידי פסיקת סכום פיצוי הגבוה מהסכום שנפסק בהפרה הקודמת, אולם שלא יהיה מנותק באופן בלתי סביר ובלתי מידתי מהנזק הכספי הממשי שנגרם לתובעת. סכום הפיצוי הועמד על 27,000 ש"ח וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ש"ח.

עדכון: ביום 2.4.2015 ניתן פסק-דין בערעור שהגישו התובעים לביהמ"ש העליון (השופטים חיות, ברק-ארז וברון). בהמלצת ביהמ"ש הסכימה הטלוויזיה החינוכית שהפיצוי שנפסק יעמוד על סך של 50,000 ש"ח וזאת בהתחשב בעובדה שמדובר בהפרה שנייה של אותה זכות יוצרים ולאחר שבעבר כבר ניתן נגדה פס"ד בגין ההפרה הראשונה והיא חויבה בפיצוי [ע"א 1226/14 זום 77 א.ש (2002) בע"מ ואח' נ' הטלוויזיה החינוכית הישראלית].