(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים דנציגר, פוגלמן וזילברטל): ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [תפ"ח 32318-06-10], שהרשיע את המערער בעבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט. על המערער נגזרו 4 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננת בסך 25,000 ש"ח. עניין האישומים בעבירות מין שביצע המערער בקטינה בת 13.5 אותה הכיר באינטרנט (באמצעות תוכנת שיתוף המוזיקה Imesh), כאשר המערער (36) הציג עצמו בשם ובגיל בדוי (24), בעוד המתלוננת הציגה עצמה בגילה האמיתי. נפסק - דין הערעור להידחות. אבן הבריח להרשעת המערער היא גרסת המתלוננת בעדותה בביהמ"ש, ביחס למעשים המיניים שביצע בה המערער ללא הסכמתה, כמו גם הגרסה שמסרה בסמוך לאחר האירוע לחוקרת הילדים. ביהמ"ש קמא מצא את עדות המתלוננת מהימנה וביסס עליה את קביעותיו העובדתיות. ערכאת הערעור ממעטת להתערב בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית. לא נמצאה עילה להתערב בקביעת ביהמ"ש קמא כי מדובר בעדות מהימנה שניתן לבסס עליה, בתוספת לראיות חיצוניות, את הרשעת המערער במיוחס לו. ביהמ"ש דחה גם את קו הגנתו החלופי של המערער, לפיו המעשים בוצעו בהסכמה. אין ממש בטענות המערער כי לא הוכחה מודעותו לגילה של המתלוננת במועד האירוע. המתלוננת העידה כי גילה האמיתי במועד האירוע נכלל בפרופיל ה- Imesh שלה, שדרכו יצר עמה קשר המערער וכי קיבלה הודעה כי המערער הסתכל על הפרופיל שלה. גם אם המערער לא ידע באופן פוזיטיבי את גילה של המתלוננת, הרי שמכלול הנסיבות מלמדות על כך שהוא, למצער, עצם את עיניו לנתון זה. אין במחדלי החקירה הנטענים כדי להשפיע על התוצאה אליה הגיע ביהמ"ש קמא. נקודה אחת שיש בה טעם לפגם היא העובדה כי שלא נעשה מאמץ בסמוך לאחר האירוע להפיק את המידע האלקטרוני ממחשב משפחת המתלוננת ולוודא שלא יימחק. בין היתר, ניתן אולי היה להפיק את פרופיל המשתמש של המתלוננת בתוכנת ה- Imesh ואת התכתובת שלה עם המערער. עם זאת, עובדת קיומם של מחדלי חקירה אין בה, כשלעצמה, להביא לזיכוי הנאשם. לפיכך, אין מקום להיעתר לערעור ביחס להכרעת הדין ואף דין הערעור על גזר-הדין להידחות. אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בעונשים שגזרה הערכאה הדיונית, אלא אם נפלה בגזר-הדין טעות מהותית או שהעונש חורג מרמת הענישה הראויה והמקובלת בנסיבות דומות. לא עלה בידי המערער להוכיח כי זהו מצב הדברים.