(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת כוכבה לוי): בעלי הדין הן חברות הפועלות בתחום התקשורת. התובעת היא מפעילת האתר yeshnews.com והנתבעת היא בעלת העיתון "מקור ראשון". בין הצדדים נחתם הסכם, שתכליתו העברת תכנים שבבעלות הנתבעת אל התובעת ושימוש בהם באתר התובעת. בעקבות תביעה שהגישה עובדת של הנתבעת, בשל פרסום כתבות פרי עטה באתר התובעת, הודיעה התובעת לנתבעת כי בהתאם לסעיף האחריות בין הצדדים, על הנתבעת לנקוט בצעדים שיביאו לביטול התביעה וכן לפצות את התובעת עבור כל הוצאותיה ונזקיה. הנתבעת מודה כי הסכימה ליטול אחריות לנזקים שייגרמו לתובעת בשל תביעות ביחס לתכנים, אלא, לטענתה, מאחר וההסכם הוגבל בזמן, הרי שאחריותה פקעה בתום ההסכם. נפסק - המחלוקת הטעונה הכרעה היא מחלוקת משפטית הנוגעת לפרשנות ההסכם ביחס לאחריות צד להסכם כלפי משנהו. התובעת מבקשת לקבוע כי אחריות הנתבעת לתכנים שהועברו במהלך תקופת ההסכם תחול גם לאחר פקיעת ההסכם ואילו הנתבעת מבקשת לקבוע כי הפרשנות הראויה הינה כי בעת פקיעת ההסכם תפקע גם אחריות צד לנזקיו של הצד השני בגין פרסומים שהועברו לפי ההסכם (התביעה הוגשה מספר שנים לאחר תום ההסכם). כיוון שתביעת עובדת הנתבעת נדחתה על-ידי ביהמ"ש, הרי שעניין התביעה בשכר הטרחה שהוציאה התובעת עבור הייצוג בתביעה זו. ההסכם לא קבע האם תוקף האחריות חופף לתקופת ההתקשרות במהלכה הוחלפו התכנים, או שתוקפו רחב יותר וחל גם לאחר תום תקופת ההתקשרות.

הצדדים לא קבעו את חובותיהם לאחר תקופת ההתקשרות וכן לא נקבעה באופן מפורש חובת התובעת להסיר מאתר האינטרנט את כל התכנים שקיבלה מהנתבעת (כפי שטוענת הנתבעת שהיה עליה לעשות). חתימת הצדדים על סעיף האחריות נועדה לאפשר לצדדים לקבל לרשותם תכנים מהצד שכנגד וזאת מבלי שייאלצו לבדוק את זכויות היוצרים שיש למאן דהוא במידע שהועבר. הצדדים הסכימו כי במקרה של תביעה, ישפה הצד שהעביר את התכנים את הצד שקיבל לרשותו את התכנים. בחינת תכלית הסעיף שוללת את הפרשנות המצמצמת לפיה חופפת תקופת האחריות לתקופת ההתקשרות. אין זה סביר שלאחר תום תקופת ההתקשרות ישא הצד שקיבל את התכנים באחריות לאותם תכנים, שכן ההסכם אינו מחייב צדדים שלישיים ואלה אינם מנועים להגיש תביעה בכל עת, לפי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. אם הייתה הנתבעת מעוניינת לוודא כי בתום תקופת ההתקשרות תימנע מהתובעת האפשרות לעשות שימוש כלשהו בתכנים שהעבירה אליה הנתבעת, תוך שימת דגש על המשך פרסומו באתר, הרי שחזקה עליה שהייתה מציינת זאת מפורשות בהסכם. נוכח הצהרת הנתבעת בהסכם לפיה היא הבעלים היחיד של התכנים, הרי שאין לייחס משמעות למועד הפרסום של התוכן המועבר באתר התובעת. פרשנות הנתבעת להסכם אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם לשון ההסכם. תקופת ההסכם מגדירה את משך הזמן בו מחויבת הנתבעת להעביר לתובעת את התכנים, אולם ההסכם אינו כולל כל קביעה מפורשת ביחס לזכות התובעת לפרסם את התכנים במסגרת תקופת ההסכם בלבד. סעיף השיפוי חל בנסיבות המקרה ואחריותה של הנתבעת לא פקעה במועד שבו פקעה ההתקשרות בין הצדדים.