(פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופטת יעל בלכר): בקשה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע, מחמת ההגנה לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. התובע (המשיב) הוא עו"ד וכלכלן. הנתבע (המבקש) הוא בעל חברה העוסקת בהפצת פרסומות באמצעות שרתי דיוור. התובע קיבל מסרים פרסומיים מחברה (הצד השלישי), שהפצתם נעשתה על-ידי עסקו של הנתבע. התובע פנה לצד השלישי בדרישה לתשלום פיצוי מכוח חוק הספאם. הצד השלישי העביר את דרישת התובע להתייחסות הנתבע. במסגרת תגובתו, שנשלחה אל הצד השלישי בדוא"ל, כינה הנתבע את התובע בביטויים לגביהם נטען כי הם מהווים לשון הרע. לימים, הגיש התובע תביעת ספאם נגד הצד השלישי. הצד השלישי צירף לכתב הגנתו העתק מתכתובת הדוא"ל עם הנתבע, שבה כלולות התבטאויות הנתבע כלפי התובע ושבגינן הוגשה התביעה דנן (בנוסף, צורף הנתבע כצד ג' במסגרת תביעת הספאם). הנתבע טען כי התביעה מתבססת על טענות שנטענו במסגרת הליכים משפטיים ומוגנות מפני תביעת לשון הרע מכוח סעיף 15(5) לחוק. התובע התנגד לבקשה וטען כי בעת הפרסום טרם בא ההליך המשפטי לעולם, הנתבע לא היה בעל דין, עד או ב"כ וכך גם המכותבת. נפסק - יש לדחות את טענת התובע, שהינה טכנית ואינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם התכלית שביסוד ההגנה. הפסיקה פירשה את ההגנה פירוש רחב, לא רק במובן זה שהיא משתרעת גם מחוץ לכתליו הפיזיים של אולם ביהמ"ש, אלא היא משתרעת גם מחוץ לגדרו הפורמלי של ההליך המשפטי, בטרם נפתח ההליך, ביחס לתכתובת שקשורה לו או קדמה לו לקראת פתיחתו ובלבד שהיא קשורה באופן מהותי להליך המשפטי. הדברים שכתב הנתבע בדוא"ל לצד השלישי נכתבו בזיקה ישירה למכתב הדרישה ששלח התובע בטרם נקיטה בהליכים משפטיים וכחלק מבירור העובדות הדרושות למתן מענה לאותו מכתב. הדוא"ל אף צורף לכתב ההגנה שהגיש הצד השלישי, כאשר הנתבע אף היה בסופו של דבר צד להליכים באותה תביעה קטנה. אין נפקא מינא שבעת שנכתבו הדברים טרם נפתח ההליך המשפטי. הבקשה התקבלה. התביעה נדחתה על הסף.