(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט גדעון גינת): עניין התביעה בהעתקת מאמר המפורסם באתר אינטרנט והעמדתו לרשות הציבור באתר אחר, ללא מתן קרדיט למחבר, לרבות הפצתו בדוא"ל למשתמשי האתר המפר. התובעת היא מאמנת אישית. הנתבעת מפעילה את האתר "בא במייל", המרכז תכנים אינטרנטיים ומפיץ אותם לתיבות הדוא"ל של משתמשי האתר. הנתבעים 2-3 הם הדירקטורים ובעלי השליטה בנתבעת 1. התובעת חיברה מאמר בנושא שינוי קריירה, אותו פרסמה באתר שלה ובאתרים מקצועיים נוספים. לטענתה, הנתבעים העתיקו את המאמר, ערכו בו שינויים קלים, פרסמו אותו באתר הנתבעת 1 כיצירה שלהם, שלחו אותו בדוא"ל למשתמשים ועוד. הנתבעים טענו, בין היתר, כי התובעת פרסמה את המאמר באתרים המאפשרים לעשות בו שימוש חופשי. נפסק - הנתבעים טענו כי התובעת ויתרה על הזכויות ביצירתה, כיוון שפרסמה את המאמר באתר המאפשר לעשות בו שימוש חופשי. התובעת הפנתה לתנאי השימוש של האתר maker.co.il, המציינים כי ניתן לעשות שימוש חופשי בתכני האתר, אך בכפוף לתנאים כגון פרסום שם המחבר כפי שהוא מופיע באתר. משפרסמו הנתבעים את יצירת התובעת ללא אזכור שמה ובשינוי הכותרת של המאמר, הם פעלו בניגוד לתנאי השימוש של האתר ודין טענתם להיעדר עילה להידחות. בשים לב לכך שהמידע על הפעילות עליה קובלת התובעת נמצא בידיעתם המיוחדת של הנתבעים 2-3, המפעילים את אתר הנתבעת 1, הרי שגם על הנתבעים 2-3 לשאת באחריות אישית עבור הפרת זכויות יוצרים, כמעוולים, במידה ותוכח הפרת זכויות היוצרים הכלכלית והמוסרית של התובעת. בהסתמך על דברי התובעת בדבר הדרך בה ראה המאמר אור לראשונה, המסקנה היא כי מדובר ביצירה ספרותית מקורית והמאמר נופל להגדרה של יצירה מוגנת מכוח חוק זכות יוצרים. משלא הוכח אחרת על-ידי הנתבעים, יש לראות בתובעת כבעלת זכויות היוצרים במאמר. יש לדחות את טענת הנתבעים כי לא היה עליהם לדעת שהיצירה הינה פרי עיטה של התובעת וכי הם זכאים להגנת "מפר תמים". המאמר הועתק לאתר הנתבעת 1 והועמד לרשות הציבור, ללא הסכמת התובעת, בלא ציון שמה ובמספר שינויים שנעשו בו. בכך, הפרו הנתבעים הן את זכותה החומרית של התובעת והן את זכותה המוסרית. בקביעת גובה הפיצוי יש להתחשב כי עסקינן במאמר בודד, שפורסם על-ידי התובעת גם באתרים הפתוחים להעתקה. אין מדובר באתרים מתחרים. הנתבעים יפצו את התובעת ב-20,000 ש"ח וישאו בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.