(פסק-דין, שלום י-ם, השופטת מרים ליפשיץ-פריבס): התובע, ששימש ככתב באתר הספורט האינטרנטי ONE, עתר לחייב את הנתבע בפיצוי כספי בגין פרסומים באתר האינטרנט "צ'ה", של אוהדי קבוצת הפועל ירושלים בכדורסל, שלטענתו מהווים לשון הרע. נפסק - בפרסום הראשון לא מצוין שמו של התובע. התובע לא הוכיח כי היה בידי קורא סביר או משתתף סביר בפורום, לדעת כי הפרסום מכוון אליו. חזקה על התובע שהיה מזמין לעדות גולשים בפורום שלמדו לדבריו מקריאת הפרסום הראשון כי עסקינן בו, אילו עדותם עמדה לטובתו. הפרסום הראשון עוסק בעיתונאים, בלשון רבים, שניסו להיכנס לאימון ללא אישור ועל ניסיון להתפרץ לאולם מכניסה אחרת. גם בשל כך היה בידי הקורא הסביר הידע כי הפרסום מתייחס למספר אנשי תקשורת וכי קמה מחלוקת ביחס להימצאותם שם. לתובע לא קמה עילת תביעה בגין הפרסום הראשון ולא הוכח כי מטרת הפרסום להשפיל או לבזות את התובע בעיני הבריות, לפגוע במשרתו או במשלח ידו. אין לתובע אלא להלין על עצמו על הזמנת הציבור לדעת כי הפרסום נוגע אליו במשלוח הודעתו לנתבע בפורום, בה הכחיש את האמור בפרסום הראשון. לאחר שהתובע הביא לזיהויו ביחס לפרסום הראשון, השיב לו הנתבע בפורום. בהתחשב בחזקת תום הלב שהוכחה ולא נסתרה, בהודעת ההתנצלות שפרסם הנתבע ולאור תוכנו של הפרסום בסוגיית הימצאותם של עיתונאים ותקשורת במקום שעה שמתקיים אימון סגור - סוגייה שיש בה עניין ציבורי ולאור חשיבות השמירה על עקרון חופש הביטוי - קמה לנתבע הגנת תום הלב ביחס לפרסום. התביעה נדחית גם ביחס לפרסום זה. התביעה נדחתה.