(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת מיכל לויט): המבקשת הגישה תביעה שעניינה זכויות יוצרים, הגנת הפרטיות, עשיית עושר ולא במשפט ועוד. עניין התביעה במערכת תפעול שפיתחה המבקשת המכונה "Back Office", המשמשת לצורך מסחר בני"ע בבורסה בת"א. התביעה הופנתה נגד 4 עובדי מפתח לשעבר של החברה, שלטענתה נטשו אותה לצורך הקמת עסק מתחרה, באמצעות הידע והתשתית הייחודית שפיתחה המבקשת, תוך שנטלו תוכנות ובסיסי נתונים ייחודיים שלה. לבקשת המבקשת מינה ביהמ"ש המחוזי בת"א כונס נכסים זמני, שהוסמך לתפוס מחשבים המפורטים בבקשה ולהעתיק מהם מידע (ביהמ"ש המחוזי קבע לאחר מכן כי הוא נעדר סמכות לדון בתובענה ולפיכך היא הועברה לביה"ד לעבודה). בבקשתה, עתרה המבקשת, בין היתר, להורות לכונס הנכסים להעביר לידיה עשרות אלפי קבצים שלפי בדיקת המומחה נוצרו או שונו לפני מועד סיום עבודת המשיב 1 אצלה, מכוח הוראות סעיף 34 לחוק זכות יוצרים. נפסק - המומחה יבדוק ויציין את תאריך ההתקנה של התוכנות שציינה המבקשת, למרות שאין לכך רלוונטיות, שכן המבקשת אינה בעלת זכויות היוצרים בתוכנות, אלא לכל היותר בעלת רישיון שימוש בהן. הקבצים שהמשיבים אישרו כי הותקנו במחשביהם על-ידי המבקשת יועברו לידה על-ידי כונס הנכסים. המבקשת עתרה להעביר לידה את כל מסמכי ה- Word ששם המשתמש שלהם FMR.
אין בעובדה כי רישיון השימוש ב- Word הוא של המבקשת כדי להצביע על היותה בעלת הזכויות בקבצים שנכתבו באמצעות התוכנה. מדובר בטענה מרחיקת לכת המשולה לטענה כי כל מסמך שנכתב על גבי דפים השייכים למבקשת מקנים לה בעלות על תוכנו. המשיבים הסבירו כי עשו במשך שנים שימוש ברישיון המבקשת בתוכנת ה- Word, לצרכים אישיים ופרטיים, בידיעתה ובהסכמתה של המבקשת, שנתנה להם את המחשבים לשימוש בביתם, הן לצרכי עבודה והן לצרכים פרטיים ואישיים. עצם העובדה כי רישיון השימוש ב- Word היה של המבקשת אינו מקנה לה זכויות בקבצים שנכתבו באמצעות התוכנה, שחלקם נכתב לצרכים אישיים ופרטיים. ככל והמבקשת תצביע על קבצים ספציפיים שנכתבו באמצעות התוכנה, שלטענתה "חשודים" בהפרת זכויותיה, תיערך השוואה בין קבצים אלו לקבצים המצויים במחשבי המשיבים ולפי הבדיקה תוכרע שאלת הבעלות בקבצים. בדיקת המומחה העלתה כי מאות אלפי קבצים על המחשבים שנתפסו נוצרו או שונו לפי מועד סיום עבודתו של המשיב 1 וכי זכויות היוצרים בקבצים היא שלה, מכוח סעיף 34 לחוק זכות יוצרים. הסעיף קובע כי בהעדר הסכמה אחרת, הבעלות הראשונה ביצירה שנוצרה על-ידי עובד לצורך עבודתו ובמהלכה תהיה למעביד. הבקשה לקבל את כל מאות אלפי הקבצים למעשה מרוקנת מתוכנה את תוצאות הבדיקה המקיפה שערך המומחה באמצעות מילות מפתח, שבסופה נמצאו 308 קבצים "חשודים" בלבד, לכן אין לקבלה. ככל שבין הקבצים שנוצרו ו/או שונו לפני מועד עבודתו של המשיב 1 מצויים קבצים "חשודים" שמופיעות בהם מילות המפתח, הרי שמדובר לכאורה בקבצים שלמבקשת זכות היוצרים בהם. הבקשה להעברת יתר הקבצים אינה סבירה ויש בה משום פגיעה חמורה בפרטיות המשיבים ובהגנה על קניינם, אף אם נוצרו בתקופת עבודת המשיבים אצל המבקשת.
Expand search form
אתר האינטרנט של עו"ד חיים רביה העומד בראש קבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים של פרל כהן צדק לצר ברץ. פועל מ־1996
Close