(פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופטת הלית סילש): התובעת עתרה להורות לנתבע לפצותה ולהשיב לידיה את מלוא הסכומים ששילמה לו במהלך התקשרות חוזית שעניינה מתן שירותי תמיכה שיווקית, לרבות ביחס לאתר האינטרנט של התובעת. נפסק - דין התביעה להתקבל חלקית. בהתייחס להסכם בין הצדדים (הצעת המחיר וההסכמות המאוחרות לעניין בנייתו של אתר אינטרנט חלופי), ביהמ"ש בא למסקנה כי הנתבע הפר את הוראותיו ולא ניתנו לתובעת כלל השירותים להם התחייב הנתבעת מפורשות. עם זאת, החוסר או הכשל שונים בהיקפם מזה שנטען על-ידי התובעת. השירות הנוגע לחלק האדמיניסטרטיבי של השירותים ניתן באופן איכותי ורציף, בעוד שירותים אחרים או נוספים ניתנו אך בחלקם. התובעת טענה כי לא סופקו לידיה בפועל השירותים הנוגעים לאפיון שיווקי ובניית תוכנית עבודה, תחזוקה בסיסית לאתר, תחזוקת קמפיינים, קידום בגוגל והעלאתו לאוויר של אתר אינטרנט חלופי. הגם כי התובעת הפליגה בתיאוריה, מהות עדותה באשר לעצם ההפרה של ההסכם נמצאה כמהימנה ונתמכה בראיות נוספות. דווקא מתוך מצבור הודעות הדוא"ל שצירף הנתבעת לתצהירו ניתן ללמוד על החסר - תרומתו של הנתבע עצמו. אין חולק כי הנתבע המליץ לתובעת לפעול לבנייתו של אתר אינטרנט חדש, כי התובעת הסכימה לכך, וכי הצדדים נקטו פעולות שונות למימוש מטרה זו. עם זאת, הוכח כי ביחס לאתר, לא ניתנו לתובעת השירותים כדבעי. באשר לתחזוקת קמפיינים פרסומיים במנוע החיפוש גוגל - בניגוד לטענת התובעת, הוכח כי ניתן שירות מסוים על-ידי הנתבע. מאידך, בניגוד לטענת הנתבע, הוכח כי שירות זה היה חלקי מאוד וחסר. הנתבע ישלם לתובעת את מלוא הסכום ששולם לו על-ידה, בסך 5,000 ש"ח, הואיל והשירותים נשוא ההסכם בין הצדדים היו שלובים ותלויים זה בזה. לא הוכח קיומו של נזק עקב פער הזמנים בין מחיקת האתר הישן לבין זמן העלאת האתר החדש. התובעת עתרה לפיצוי בגין הצורך להתקשר עם צד שלישי לשם בניית אתר האינטרנט והציגה חשבונית המלמדת על ביצוע התשלום על-ידה. לא ניתן בעניין זה להתעלם משתי סוגיות: 1. התובעת לא שילמה לנתבע עבור הקמת האתר החלופי על-ידו (הגם כי סוכמה עלות הקמתו בסך 4,000 ש"ח); 2. התובעת לא הוכיחה כי הייתה מניעה לשוב ולפעול באמצעות האתר המקורי. אין מקום לפסוק פיצוי בגין רכיב נזק זה.