(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשם אבי כהן): תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לכאורה לתובע כתוצאה מתפיסת מחשבים וטלפונים ניידים השייכים לו, לצורך חקירה משטרתית שערכה הנתבעת, עקב הגשת תלונה נגד התובע על הטרדה ואיומים. התובע טען כי על התפוסים נמצא חומר מקצועי רב ערך ולקיחתם גרמה לו נזק כלכלי ומקצועי רב. נפסק - דין התביעה להידחות, מאחר ולא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו. הנתבעת פעלה על-פי צו חיפוש, שניתן לה על-ידי ביהמ"ש ובמסגרתו נתפסו מחשבים של התובע, כאשר לנתבעת סמכות לכך מכוח סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש), התשכ"ט-1969. תפיסת הרכוש היתה חלק מפעולת חקירה שביצעה הנתבעת, על-מנת לגלות אם התובע ביצע עבירות של הטרדה ואיומים ולשם מניעת אפשרות מהתובע לעבור עבירות נוספות. בכך, פעלה הנתבעת לפי חובתה, כפי שנקבעה בסעיף 3 לפקודת המשטרה. בקשת התובע להעתקת החומר המצוי במחשביו שנתפסו, מחשש לשיבוש הליכי חקירה, נדחתה כדין. לנתבעת אין כל אינטרס לא לאפשר העתקת חומר, מלבד אינטרס ציבורי של פגיעה בהליכי חקירה והיא אף הסבירה בהגיון כי ייתכן וההטרדה והאיומים בוצעו באמצעות המחשבים של התובע. התובע לא הוכיח כי הנתבעת החזיקה ברכושו לתקופה לא סבירה. לא עולה כי הנתבעת ביצעה פעולה כלשהי נגד התובע ללא הרשאה (חוקית או שיפוטית) ומשלא היתה בפעולת הנתבעת התנהגות שאינה סבירה, אין הצדקה לפצות את התובע בגין נזקיו שנגרמו מתפיסת המחשבים.