(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת אורנית אגסי): בקשת התובע למתן צו המורה לנתבעת להעביר לעיונו את כונן המחשב ותיבת האאוטלוק ששימשו אותו בזמן עבודתו בנתבעת, בטענה כי הנתבעת צירפה לכתבי בי-הדין מטעמה העתק הודעת דוא"ל שנשלחה לכאורה על-ידי התובע. התובע טען כי הנתבעת יכלה להגיע למסמך זה באמצעות חדירה לתיבת הדוא"ל האישית שלו ולפיכך הראיה אינה קבילה. נפסק - התובע הגיש תצהיר סתמי שאינו מפרט את הנימוקים המלאים לבקשתו לקבל את החומרים הנ"ל. בקשת התובע היא בפועל למתן צו אנטון פילר. על-מנת שביה"ד ישקול מתן צו מסוג זה יש לצרף תצהיר מפורט ולעיתים אף לעמוד לחקירה ורק לאחר מכן בוחן ביה"ד לגופו של עניין האם המבקש עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה. מאחר ובקשת התובע אינה מנומקת כדבעי, הוא אינו עומד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליו להוכיח חשש ממשי להשמדת ראיות או להכבדה על קיום ההליך המשפטי. רצון התובע לקבל העתקים מכל המסמכים עליהם עבד בזמן עבודתו בנתבעת אינה מספיקה ונדרשת יותר מראשית ראיה על מנת שביה"ד יתיר בשלב זה חשיפה מלאה וכוללת של כונן המחשב ותיבת האאוטלוק. יחד עם זה, במסגרת גילוי ועיון ספציפי של מסמכים, ניתן וצריך (ככל שהמסמכים מצויים בכונן המחשב) לאפשר עיון באופן ישיר במחשב ובתיבת הדוא"ל, כאשר עיון זה יתבצע על-ידי נציג מכל צד אל מול המחשב עליו עבד התובע, כאשר במסגרת העיון תהיה רשאית הנתבעת לחסות כל מסמך ולא ליתן העתק ממנו ככל שמדובר בסוד מסחרי. מאידך, מסמכים מהם יעלה כי התובע הוא שטיפל בלקוח זה או אחר, והמסמך נחוץ לשם הוכחת תביעתו, אזי יימסר מסמך זה לתובע.