(החלטה, שלום קצרין, השופט אורי גולדקורן): בקשה להעברת התביעה לביהמ"ש במחוז ת"א, מחמת חוסר סמכות מקומית. נפסק - מלשון כתב התביעה לא ברור מה הייתה התחייבותה של המבקשת 1 כלפי המשיבה ומכאן שאין לדעת באיזה אופן מוקנית לבימ"ש זה סמכות מקומית המבוססת על החלופה של "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות". כל ומדובר במוצר שנרכש אצל המבקשת ונשלח למקום מושבה של המשיבה בקצרין, אין די בכך להקנות לביהמ"ש בקצרין את הסמכות המקומית. אין לצפות מבעל עסק השולח את מוצריו ללקוחות בכל רחבי הארץ לבוא ולהתדיין בכל מקום בארץ, רק מחמת היווצרות "קשר גיאוגרפי" באמצעות הדואר או הפקס. במאמר מוסגר ייאמר כי שונה הדבר לגבי התקשרות באמצעות האינטרנט. באשר לחלופה של "מקום יצירת ההתחייבות", מקום הקיבול של ההצעה היה במשרד המבקשת, לשם הגיע מכתב הקיבול מהמשיבה באמצעות הפקס. ההסכם נכרת אפוא במשרד המבקשת בבני-ברק. העברה בפקס אינה דומה להתקשרות בין צדדים הנעשית ב"חלל הוירטואלי" באמצעות דוא"ל ברשת. מכשיר הפקס הוא "הדוור" בעוד ששיח אלקטרוני ברשת מתרחש ב"טריטוריה נפרדת", בה נפקד מקומו של הדוור המסורתי. אין לביהמ"ש סמכות מקומית לדון בתביעה ויש להעבירה לביהמ"ש השלום בת"א.