(החלטה, אזורי לעבודה י-ם, השופט אייל אברהמי): בקשת התובעת לגילוי מסמכים. בין המסמכים שהתובעת ביקשה לגלות מצויים התכתובת בתיבת הדוא"ל של התובעת בנתבעת וכן התכתובת בתיבות הדוא"ל של 6 עובדים בנתבעת, ששימשו כמנהליה של התובעת, המיועדת אל התובעת או נכתבה בעניינה ועליה. נפסק - באשר לתכתובת בתיבת הדוא"ל של התובעת בנתבעת: הנתבעת הצהירה כי בארגון קיים נוהל מחיקת תיבות דוא"ל של עובדים לאחר סיום עבודתם וכי כך נעשה גם ביחס לתובעת, באופן שאינו מאפשר לשחזר את המידע שנמצא בתיבה. אין מקום לחייב את הנתבעת להגיש תצהיר דווקא באמצעות איש המחשבים שלה, אלא עומדת לה הזכות להגישו באמצעות מי מעובדיה שתבחר והינו רלבנטי לעניין, כאשר עליו כמובן להתייעץ ולברר הנושא בפן המקצועי עם הגורמים הרלבנטיים. בהעדר אפשרות טכנית לשחזור תיבת הדוא"ל שנמחקה, לא ניתן לחייב הנתבעת להמציא את תכתובת הדוא"ל שבה. באשר לתכתובת בתיבת הדוא"ל של מנהלי התובעת: אין מקום לאפשר גילוי מלוא התכתובת בעניינה של התובעת, שהוחלפה בין מנהליה לבין עצמם או בינם לבין מנהליהם. מדובר בחדירה מוגזמת לכל הדעות לפרטיותם של המנהלים ואין מקום לאפשר אותה, בפרט לא בחסות ביה"ד. אין מדובר בנתונים שנרשמו בתיקה האישי של התובעת, ומצויים בחזקת הנתבעת, אלא בתכתובות דוא"ל שנכתבות באופן חופשי יותר בין קולגות לעבודה. חדירה כזו למיילים של עובדי הנתבעת הינה בניגוד לפסיקת ביה"ד הארצי בעניין איסקוב, שם נקבע כי לעובד זכות וציפייה לפרטיות גם בתיבת הדוא"ל המקצועית שלו. לפיכך, הבקשה לעניין תכתובת שלא נחשפה בזמן אמת לעיני התובעת (תכתובת המדברת עליה או מזכירה אותה) ונשלחה בין העובדים לבין עצמם - נדחית מכל וכל. הבקשה טרם נדחית ואף טרם מתקבלת ביחס לתכתובת שהתובעת היא הנמען בה או השולחת שלה וזאת כדרך לשחזור חלק מתכתובת הדוא"ל שהיתה בתיבת הדוא"ל של התובעת ונמחקה. העובדים שנמנו בבקשת התובעת יודיעו לביה"ד את עמדתם לעניין גילוי התכתובת כאמור. חיפוש כזה, אם ייערך, יבוצע על-ידי איש מחשבים של הנתבעת, בתיבות הדוא"ל של העובדים ובנוכחותם, תוך מתן אפשרות לעובדים לעבור קודם על כל התכתובות ולהודיע אם הם מבקשים להשחיר קטעים שלגישתם פוגעים בפרטיותם.