(החלטה, שלום ת"א, השופטת רונית פינצ'וק אלט): בקשת הנתבע להעביר את התובענה לביהמ"ש המוסמך, הן מבחינת סמכות עניינית והן מבחינת סמכות מקומית. עניין התובענה בטענה להפרת זכויות יוצרים על-ידי המבקש, בכך שהעתיק תכנים שכתבו ופרסמו המשיבים באתר האינטרנט שהקימו למשיבה 3. נפסק - מבחינת הסמכות העניינית, על-מנת שביהמ"ש המחוזי יקנה סמכות לתביעה בקניין רוחני, על התביעה לכלול סעד מסוג זה, כגון צו עשה וצו מניעה, שאחרת, בכפוף לכך שסכום התביעה הוא בגדר סמכות בימ"ש שלום, אזי הסמכות העניינית מסורה לבימ"ש השלום. מבחינת הסמכות המקומית, המבקש טוען כי היה על המשיבים להגיש את התביעה במחוז מרכז, כיוון שמגוריו בפ"ת. המשיבים טענו מדובר בעוולה שהתקיימה ברשת האינטרנט ולכן היו רשאים להגיש את התביעה לכל בית משפט שלום בארץ. המבקש השיב לכך כי הואיל ולמשיבה שני סניפים, ברחובות ובאשדוד, אזי הסמכות נקבעת לפי תקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה אם לעסקו של התובע מספר סניפים, ואחד מהם הוא בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, אזי יש להגיש את התביעה לביהמ"ש באותו תחום שיפוט. הדין עם המבקש. המשיבים ציינו בתביעתם את פ"ת כמקום מגוריו או עסקו של המבקש ואת רחובות כמקום עסקה של המשיבה 3. לאור כך, הסמכות המקומית מסורה לבתי המשפט במחוז מרכז. התביעה הועברה לבית משפט השלום בפ"ת.