(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופט שמואל טננבוים): בקשה למתן צו המורה למשיב למסור למבקשת כל מידע בדבר איכון כל מספר טלפון שהיה ברשותו, הממקם את המשיב בקרבת מקום עבודתו. המשיב הועסק אצל המבקשת עד למועד פיטוריו. המשיב תבע את המבקשת בעילות מתחום משפט העבודה. מנגד, המבקשת טענה כי המשיב העביר דיווח כוזב ביחס לשעות עבודתו. המבקשת טענה כי דו"ח האיכון דרוש על-מנת לחשוף את האמת ויהווה ראיה ביחס למקום הימצאו של המשיב בשעות בהן דיווח שהוא נמצא בעבודה. המשיב התנגד למתן הצו וטען כי הבקשה מתייחסת לטלפון הפרטי שלו, אשר חלק מהזמן היה בשימושו וחלק מהזמן בשימוש רעייתו. נפסק - לצורך הכרעה בבקשה יש לבחון תחילה את מידת הרלבנטיות של צו האיכון לקיום דיון יעיל. הבקשה מצריכה איזון בין זכות המבקשת לחשיפת האמת לבין זכותו של המשיב ושל צד שלישי (רעייתו) לפרטיות ולהגנה מפני פגיעה אפשרית בה. במקרה דנן יש להעדיף את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים". ביה"ד שוכנע כי המידע שיתקבל במסגרת דו"ח האיכון נחוץ לצורך בירור השאלות שבמחלוקת. בתי הדין לעבודה עושים זה מכבר שימוש בדוחות איכון ככלי לסיוע בקביעה בדבר מיקומם הפיזי של עובדים [עניין כורלמן - דמ"ש 40351-09-11]. הבקשה מידתית ומתייחסת למועדים ספציפיים בהם נטען כי המשיב הזין שעות נוכחות באופן ידני ובניגוד לנהלי החברה.