(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת כוכבה לוי): התובעת, המפעילה בי"ס לברמנים, העבירה לתובע 2 את משכורתו באמצעות האינטרנט, אולם הכספים לא התקבלו בחשבונו, אלא בחשבונו של צד ג', בשל שגיאה בהקלדת מספר הסניף (לתובע ולצד ג' אותו מספר חשבון, של התובע בסניף 198 ושל צד ג' 189). התובעים טענו, בין היתר, כי הנתבעים התרשלו שעה שלא ביצעו התאמה בין מס' החשבון לבין שם המוטב. נפסק - התובעת 1 ביצעה את ההעברה הבנקאית באמצעות האינטרנט, כאשר הייתה לה היכולת והשליטה לערוך ולבצע שינויים בנתונים. העברת הכספים השגויה שבוצעה בפועל לטובת צד ג' התאפשרה בשל הזנת מס' סניף שגוי על-ידה או בשל היעדר בדיקה ותיקון הנתון השגוי, טרם השלמת ההעברה. אין המקרה נופל לגדר המקרים שבהם ניצל הבנק את כוחו לרעה. התובע לא הציג כל ראיה או אסמכתא לחובה קונקרטית של הבנק הנעבר לבצע התאמה בין מס' החשבון לבין שם בעל החשבון, בעת ביצוע פעולות של העברת כספים באמצעות האינטרנט. במהותה, דומה הפעולה של ביצוע העברה בנקאית באמצעות האינטרנט לפעולה של פירעון שיק, הן מבחינת אופי הפעולה (שהינה פעולה טכנית) והן מבחינת רצון הלקוח כי פעולות אלו תבוצענה על-ידי הבנק במהירות וביעילות, שכן כלל המעבר לביצוע פעולות באמצעות האינטרנט באופן עצמאי על-ידי לקוחות הבנקים, נובע גם משיקולי יעילות ונוחות של הלקוחות. ניתן אף לסווג פעולת העברת כספים באינטרנט כפעולה שבו אחריותו של הבנק היא מצומצת עוד יותר מאשר בפירעון שיק, שכן הקושי בביצוע מעשי רמיה בפעולות מעין אלו הוא רב יותר ודורש תחכום. אין דומה זיוף חתימה על גבי שיק, לחדירה למערכות בנק מאובטחות וביצוע פעולות שגויות או פעולות ללא הרשאה בחשבון הלקוח. על פני קשת הפעולות הרחבה שמתבצעת במסגרת מערכת היחסים הייחודית של לקוח ובנק, פעולה זו של העברת כספים באמצעות האינטרנט, המבוצעת עצמאית על-ידי הלקוח באופן תדיר, אינה מקימה חובת זהירות מוגברת של הבנק כלפי הלקוח. מדובר בפעולה שגרתית המבוצעת על-ידי לקוח מקצועי. הטלת חובה על הבנק לבצע בדיקה ביחס לכל פעולת העברה לצד ג', תהווה הכבדה יתרה, שיכול ותגרור עלויות נכבדות ובלתי סבירות ותאיין בכך לחלוטין את היתרונות הכרוכים ביכולותיו של לקוח לבצע פעולות מסוג זה באמצעות האינטרנט. התביעה נדחתה.