ת"פ 48684-06-11 מדינת ישראל נ' סלימאן
(גזר-דין ללא הרשעה, שלום טבריה, השופט דורון פורת): הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירה של חדירה לחומר מחשב שלא כדין (סעיף 4 לחוק המחשבים). הנאשם, ששימש כאחראי תפעול באתר האינטרנט "כול אלערב", חדר שלא כדין לשתי תיבות דוא"ל, בתגובה לדברים שפורסמו בפורום שהקים האתר "אלסונארה". הנאשם עתר לביטול הרשעתו. נפסק - הכלל הוא שמי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. ביטול הרשעה הוא החריג לכלל. ביהמ"ש לא ישתמש בסמכות זו אלא בנסיבות נדירות ביותר, כאשר יש בעצם ההרשעה משום תגובה חריפה באורח קיצוני למעשה העבירה מחד גיסא ובנסיבות העניין אין מקום לענישה אלא להעמדה במבחן. המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים שיש בהם מקום ליתן משקל לנסיבות האישיות של הנאשם ולהעדיף אותן על-פני האינטרס הציבורי. לנאשם אין עבר פלילי ומדובר בעבירה ראשונה ויחידה שלו. בכתב האישום צוין כי מדובר בחדירה שהשתרעה על פני מספר ימים. כתב האישום שותק, ומכאן שיש לבחור באפשרות המקלה עם הנאשם, לפיה מדובר באירוע אחד בודד, בין אם מדובר ב"חדירה נמשכת" ובין אם מדובר במספר חדירות אשר יש לראותם כמסכת אחת. ניתנה הדעת לעובדה כי הנאשם שימש כאחראי תפעול אתר אינטרנט של עיתון וידע והבין את משמעות החדירה לחומר מחשב. לא הובאו ראיות על פגיעה באחרים לכן יש להניח כי לא נגרמה פגיעה מיוחדת. יש להורות על ביטול הרשעת הנאשם ולקבוע כי עבר את העבירה. העבירה בה הודה הנאשם היא עבירה חמורה המחייבת ענישה מרתיעה. עבירות מחשבים מבוצעות בקלות, אך גורמות לנזקים כלכליים בהיקפים גדולים. עבירות אלה פוגעות בפרטיות ומעלות את הצורך בהגנת מאגרי מידע. הנאשם ניצל את מיומנותו במחשבים על-מנת לפגוע בפרטיות המתלוננים, על-אף שהוא יודע היטב את האיסור וההשלכות של ביצוע עבירות אלה. לאור הפסיקה שהוצגה בפני ביהמ"ש, מתחם הענישה בעבירה זו נע בין אי-הרשעה לעונש מאסר בפועל של שלוש שנים. בגזירת העונש יש להתחשב בנסיבות כגון הודאות הנאשם ונסיבותיו האישיות. הנאשם ירצה שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות, יחתום על התחייבות כספית בסך 10,000 ש"ח להימנע מביצוע עבירה על חוק המחשבים וישלם הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.