(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט יהודה פרגו): בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית. המבקש טען ל"תרמית" של המשיבות, שגבו ממנו 5 ש"ח על כל מסרון ששלחו למכשירו הנייד, ללא הסכמתו. המשיבה 3 (במרום הפקות בע"מ) טענה כי המבקש נרשם לשירות האודישנים שלה, במסגרתו היא משגרת מסרונים למנויים, בהם פרטים אודות אודישנים שמתקיימים וכי המבקש הסכים מראש לתשלום של 5 ש"ח והתחייב לתנאים בתקנון אתר האינטרנט של המשיבה 3. המשיבות 1-2 טענו כי ניתנו ההיתר וההסכמה של המבקש לחייב את חשבונו בשירותי התוכן שניתנו לו בתשלום על-ידי המשיבה 3. המחלוקת היא בשאלה האם נתן המבקש את הסכמתו לקבל מהמשיבה 3 הודעות תוכן בתשלום, אשר התשלום עבורן ייעשה באמצעות חיוב חשבונות הטלפון הניידים שלו אצל המשיבות 1-2, דרכן נשלחו ההודעות. נפסק -

• נוכח תגובת המשיבות והמסמכים שצורפו לתגובות אלו, נכון היה עושה המבקש אם היה מבקש לחזור בו מן הנטען. במקום לעשות כן, הציג התובע גרסאות שונות ומשתנות שאינן מהימנות על ביהמ"ש. אף אחת מהגרסאות אינה נותנת הסבר או מתמודדת עם המסמכים שהוצגו על-ידי המשיבות ועם פעולות ההסכמה האקטיבית, אותן ביצע התובע לצורך קבלת שירותי תוכן אלו, בתשלום.
• הוכח כי גביית שירותי התוכן אותם קיבל התובע נעשתה כדין, לאחר שהתובע ביצע במודע את כל אותן הפעולות וההתקשרויות החוזיות המפורטות בכתבי התשובה של המשיבות, לרבות רישום ואישור כי קרא מסמכים אלו וכי הוא מסכים לקבל שירותי תוכן אלו בתשלום, אשר שיעורו מפורט במסמכים אלו - 5 ש"ח עבור כל הודעה.
• אין לקבל את הטענה כי התובע לא קרא או לא הבין את משמעות מעשיו והרישום שביצע באתר המשיבה 3 ו/או כי לא הבין את תוכנם ומשמעותם של המסמכים והתקנון שהוא אישר את קריאתם והסכמתו לאמור בהם. בוודאי, כאשר בעת ביצוע פעולות אלו היה התובע בסיום לימודי משפטים. הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה כאשר התובע הינו עו"ד. אם לא קרא התובע בעיון מסמכים אלו, אין לו אלא להלין על עצמו.
• תהליך רישום המבקש לשירות האודישנים דרש פעולות אקטיביות רבות, אותן ביצע המבקש בעצמו, לרבות אישור תקנון ותנאי ההתקשרות בתשלום, המפורטים בצורה בולטת לעין הן בדף המסך הראשון אליו נכנס התובע והן בתקנון אותו הוא נדרש לאשר כתנאי להמשך הרשמתו, כאשר בהמשך הוא גם מזין פרטים אישיים, שם משתמש ומקבל סיסמה שרק באמצעותה הוא יכול להשלים את הרישום ובהמשך לפתוח את שירותי האודישנים המוצעים לו בתשלום.
• לא קיימת לתובע כל עילת תביעה ולא קיימת "קבוצה" כלשהי, אשר במערכת עובדות זו קיימת לה עילת תביעה.

עדכון: ביום 12.2.2015 דחה ביהמ"ש העליון (השופטים דנציגר, סולברג ומזוז) את ערעורו של המבקש על פסק-הדין, לאחר שקיבל את המלצת ביהמ"ש ומשך את ערעורו. ביהמ"ש העליון הפחית את סכום ההוצאות שהושת על המערער ל-15,000 ש"ח לכל משיבה במקום 25,000 ש"ח [ע"א 4461/13 עמית זילברג נ' פלאפון תקשורת בע"מ ואח'].