(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט יהודה גרניט): הנתבע שלח לתובע, באמצעות עובדת שלו, 10 דברי פרסומת בדוא"ל, לאחר שהתובע ביקש כי יחדל מכך. כל אחד מדברי הפרסומת כלל עשרות עמודים בשפה הרוסית, שהתובע אינו דובר. הנתבע הודה במשלוח, אך טען כי הוא נעשה בטעות. נפסק - העובדת מטעם הנתבע העידה כי אמרה לנתבע כי אסור לשלוח פרסומות בדוא"ל ללא הסכמת הנמען, אך הנתבע אמר לה להמשיך במשלוח. בכך נשמטת טענת הטעות של הנתבע ואף מסתבר כי הנתבע שלח את ההודעות ביודעין. התובע עתר לפיצויים לדוגמה עבור כל דוא"ל שנשלח אליו, בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבע הודיע כי העסק אינו פעיל יותר, כך שגורם ההרתעה אינו רלבנטי. התובע הוא עו"ד, כך שאין צורך לעודד אותו לממש את זכויותיו. יש להעמיד את הפיצוי עבור כל אחד מדברי הפרסומת שנשלחו על סך של 750 ש"ח ובסה"כ 7,500 ש"ח בתוספת 300 ש"ח הוצאות משפט.