(גזר-דין, מחוזי חיפה, השופט רון שפירא): הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירה של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, שלא בהסכמתה החופשית, סחיטה באיומים שהביאה לביצוע מעשה, סחיטה באיומים, איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק. עסקינן בקשר שנוצר באמצעות האינטרנט, בין הנאשם לקטינה, כאשר הנאשם שכנע את הקטינה להתערטל בפניו וזאת תחת זהות בדויה. בהמשך, ניצל הנאשם את העובדה כי יש בידיו צילומים של הקטינה ותחת איומים דרש ממנה להיפגש עמו ולקיים עמו קשר מיני. נפסק - מדובר בעבירות מין שתחילתן עת הייתה נפגעת העבירה קטינה שגילה פחות מ-16, אז נוצר הקשר בינה ובין הנאשם באמצעות רשת האינטרנט ובהמשך, ותחת הסחיטה ושימוש בחומרים שהגיעו לידי הנאשם באינטרנט, עבר הקשר גם לקשר שכלל מגעים וקיום קשר מיני (לאחר שהקטינה כבר הייתה בת 16). עבריינות מין, תוך שימוש ברשת האינטרנט, נמנית על התופעות החדשות המגיעות לפתחם של בתי המשפט. מבלי להמעיט בחומרת העבירה, ראוי במקרה זה לחרוג ממתחם העונש ההולם (בין 3-6 שנות מאסר) ולהעדיף שיקולי שיקום. יש אף לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו מיד בפתח ההליך ומנגד את הפגיעה בנפגעת העבירה ומשפחתה. על הנאשם נגזרו 24 חודשי מאסר, מהם 6 לריצוי בפועל (בעבודות שירות) והיתרה על תנאי. בנוסף, הנאשם יפצה את נפגעת העבירה ב-60,000 ש"ח.

עדכון: ביום 1.8.2013 דחה ביהמ"ש העליון (השופטים רובינשטיין, זילברטל ושהם) ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש. נקבע כי אין להתערב בגזר-הדין. ביהמ"ש ציין כי מדובר בעוד מקרה המדגיש את הסכנות האורבות לגולשים ברשת האינטרנט, במיוחד לקטינים, אך כי יש ממש בשיקולי ביהמ"ש המחוזי לעניין הנתיב הטיפולי-שיקומי שהמשיב עלה עליו בהצלחה {ע"פ 3811/13 מדינת ישראל נ' פלוני}.