(החלטה, מחוזי ת"א, השופט חגי ברנר): בקשה לצו זמני המחייב את המשיבה, ישראכרט, להמשיך את התקשרותה עם המבקשת ולספק לה שירותי סליקה בהתאם להסכם בין הצדדים. המבקשת מפעילה מספר אתרי אינטרנט שעיקרם בתחום המין והפורנוגרפיה. נפסק - דין הבקשה להידחות. לא עלה בידי המבקשת לבסס זכות לכאורה הראויה להגנה כלפי ישראכרט (למרות ההנחה המוקדמת כי ישראכרט ידעה כל השנים על טיב האתרים שהמבקשת מפעילה). ישראכרט פעלה בגדר ההסכם בין הצדדים, המאפשר לכל צד לבטל את ההסכם בהודעה למשנהו. המבקשת, שרוממות השמירה על חופש העיסוק על לשונה, מתעלמת מכך שגם לישראכרט יש חופש עיסוק והיא רשאית להחליט כי אין היא מעוניינת לספק שירותי סליקה ללקוחות העוסקים בתחום מסויים עתיר סיכונים, גם אם אין המדובר בעיסוק בלתי חוקי. ברור כי אתרי המבקשת הם אתרי פורנוגרפיה. די בתיאור תוכן האתרים כדי להבין במה מדובר. מתן שירותי סליקה לאתרים מעין אלה אינו מוסיף למוניטין של ישראכרט. גם עקרון חופש החוזים הוא ראוי להגנה. הצדדים הם שבחרו לחתום על הסכם המאפשר את ביטולו לאלתר, מכל סיבה שהיא. יחד עם זאת, מקובלת הטענה כי היה מקום ליתן למבקשת פרק זמן סביר להתארגן בטרם ייכנס ביטול ההסכם לתוקף. סירובה של ישראכרט ליתן שירותים למבקשת נעשה מטעמים ענייניים, בין היתר לאור הנחיות המפקח על הבנקים בעניין זה. עסקאות של צריכת תוכן באינטרנט הן עסקאות במסמך חסר, מה שמטבע הדברים מציב אותן במעמד של עסקה בסיכון גבוה מעסקה בה מוצג הכרטיס. הדברים יפים שבעתיים כאשר עסקינן בתחום הפורנוגרפיה, שמראש הוגדר כענף עתיר סיכון. אמנם, המפקח על הבנקים לא אסר על סליקת אתרי תוכן פורנוגרפי, אך הוא קבע שסירוב להתקשר עם בתי עסק מסוג זה הוא סביר. טענת המבקשת כי ישראכרט מפלה אותה לרעה, כיוון שהיא ממשיכה לסלוק אתרים פורנוגרפיים אחרים, אינה מצדיקה מתן סעד של צו עשה זמני. מאזן הנוחות אינו נוטה לזכות המבקשת, משני טעמים: (1) אין מניעה לשלם עבור שירותי התוכן של המבקשת באמצעות חיוב חשבון הטלפון של המשתמש או באמצעות תשלום מראש בבנק הדואר; (2) אם יתברר כי ישראכרט נהגה שלא כדין, מדובר בנזק הניתן לפיצוי כספי. בנוסף, הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים, שכן המבקשת צירפה לבקשתה עותק חסר של ההסכם בינה לבין ישראכרט, תוך העלמה של עובדה מהותית מביהמ"ש.