(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט א' גרוניס): המשיב הגיש תביעת לשון הרע נגד המבקש, בה נטען כי המבקש הוציא את דיבת המשיב במסגרת מספר פרסומים ברשת האינטרנט, שעיקרם בתגוביות (טוקבקים) לכתבות שונות שפורסמו באינטרנט. ההליך הוגש לביהמ"ש השלום בפ"ת. בבקשתו, עותר המבקש להעביר את הדיון בה למחוז צפון. נפסק - כידוע, מבחינת כללי הסמכות המקומית, ניתן להגיש לכל מחוז שיפוט בארץ תביעת לשון הרע שעילתה בפרסומים באינטרנט. הגשת תביעה הנוגעת לפרסומים באינטרנט למחוז שיפוט מסוים אינה מונעת מנשיא ביהמ"ש העליון להורות על העברת הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר, מכוח סמכותו לפי ס' 78(א) לחוק בתי המשפט. העברת הדיון מכוח סעיף זה תיבחן לפי מאזן הנוחות בין בעלי הדין ולפי מקום השיפוט שהוא בעל מירב הזיקות להליך. במקרה דנן, המשיב הצביע על זיקות מסוימות הקושרות, לגישתו, את ההליך למחוז מרכז. אין מקום להתייחס לטענות אלו לגופן, אולם הן מלמדות כי ההליך לא הוגש למחוז מרכז מטעמים פורמאליים גרידא ורק משום שניתן לפי הפסיקה להגיש בכל מקום בארץ תביעות שעילתן עוולה שנעשתה, לפי הנטען, באינטרנט. טענות המבקש אינן משכנעות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת בירור ההליך במחוז צפון, חרף הזיקות עליהן הצביע. אין מקום למנוע מהמשיב את היתרון הנתון לו, כתובע, לבחור את מקום ההתדיינות במסגרת כללי הסמכות המקומית. הבקשה נדחתה.