(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט י' עמית): ערר על החלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת מיום 14.3.2013 [מ"ת 28639-02-13], שהורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים. נגד העורר הוגש כתב אישום המגולל שורה ארוכה של אישומים בעבירות מין, רובן באמצעות המחשב ורשת האינטרנט, תוך שהוא נוטל לעצמו זהויות בדויות שונות. נפסק - המקרה חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש. האינטרנט אינו מרחב וירטואלי-סטרילי כלל וכלל. הוא חודר לחיים האמיתיים ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים. מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצידו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי. מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה. כפה אדומה כבר אינה מסתובבת ביער שורץ זאבים, היא משוטטת במרחב האינטרנטי, שם אורבים לה ציידים וטורפים מסוג אחר. אלו הסכנות החדשות והמשפט צריך להתאים עצמו להתמודדות עם תת-התרבות העבריינית של הרשת. זאת, מבלי לשכוח את היתרונות והצדדים החיוביים שברשת ומבלי לגלוש ל"פאניקה מוסרית" ולהרתעת יתר. בדיני המעצרים, עילת המסוכנות היא רחבה וגמישה כדי לקלוט לתוכה גם תופעות של עבריינות ברשת. העורר לא חלק על התקיימות עילת המסוכנות והשאלה היא ביחס לחלופת מאסר. אין חולק על הנגישות והזמינות לרשת האינטרנט, שיכול ותיעשה באמצעות הרשת הסלולרית. עם זאת, אין משמעות הדבר כי חלופת מעצר לא תסכון בכל מקרה בו העבירה נעשתה באמצעות המחשב. כל מקרה צריך להיבחן לגופו, על רקע המעשה והעושה. ביהמ"ש קמא דחה את המלצת שירות המבחן ואף ביהמ"ש העליון סבור כי חלופת המעצר אינה אפקטיבית דיה נוכח מסוכנותו של העורר. העבירות המיוחסות לעורר מעוררות שאט נפש. ספק אם בחלופה המוצעת יש כדי לאיין את מסוכנותו של העורר. הערר נדחה.