(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופט דורי ספיבק): האם יש להורות על הוצאת תמלילי השיחות שהגישו התובעים מתיק ביה"ד, כיוון שהושגו לכאורה תוך פגיעה בפרטיות? התובעים, נהגי אוטובוס שהגישו תביעות נפרדות נגד הנתבעים, הגישו כחלק ממסכות ראיותיהם תמלילי שיחות שונות, שאינם צד להן. הנתבעים טענו כי התמלילים אינם קבילים כראיה, בהיותם תמלילי האזנות סתר וכן כי ההקלטות הועתקו ממכשיר הטלפון של הנתבע 9 ללא ידיעתו. נפסק - בדיוק כפי שלעובד עומדת זכות חוקתית לפרטיות, המוגנת מפני פגיעה שלא כדין מצד מעסיקו, כך גם למעסיק עומדת זכות חוקתית לפרטיות המוגנת מפני פגיעה שלא כדין מצד עובדיו. מעדותו של התובע מרדכי אפרתי עולה כי זה ביקש לעשות שימוש בטלפון הנייד של הנתבע 9, אך מעולם לא החזיר לו אותו. תחת זאת, הוא התחקה אחר קבצי הקלטות שהיו שמורות על המכשיר, האזין להם והעביר חלק מהקבצים למחשבו האישי. לאחר מכן השמיד את המכשיר. זאת נעשה ללא רשותו, הסכמתו או ידיעתו של הנתבע 9, או המוקלטים. ההקלטות שהוגשו הושגו תוך פגיעה קשה בזכותו החוקית והחוקתית של הנתבע 9 לפרטיות. מדובר במקרה קל ומובהק בו התמלילים פסולים מלשמש כראיה בביה"ד. התובעים טענו עוד כי האמינו באמת ובתמים כי מאחר והמכשיר הנייד של הנתבע 9 הועבר לידיהם, הם רשאים להיכנס אליו ולחפש עליו ראיות, לכן עומדת להם ההגנה על הפוגע בתום לב בפרטיות. יש לדחות טענה זו. הטלפונים הניידים של רבים מאיתנו הולכים והופכים לאחרונה למחשבים ניידים של ממש, שמבצעים פונקציות דומות, לעיתים זהות ממש, לאלה שאותם ביצעו עבורנו המחשבים האישיים לפני שנים בודדות. עצם העובדה שאדם מסוים מוסר את הטלפון הנייד שלו לשימושו של אחר, אינה נותנת לאותו אחר רשות, ולו משתמעת, לחטט ולחפש באותו טלפון.