(פסק-דין, שלום ת"א, השופט מיכאל תמיר): התובעים טענו כי הנתבע הפר את זכויות היוצרים שלהם בשבעה מאמרים שונים, שפורסמו על-ידיו באתר אינטרנט שהוא מפעיל, המיועד לבני גיל הזהב. הנתבע טען כי לא הפר את זכויות התובעים, שכן מדובר במאמרים שהתובעים העלו לאתרים reader.co.il, maker.co.il ו- articles.co.il, המאפשרים לעשות שימוש במאמרים בכפוף לתנאי האתר. עוד טען הנתבע כי נתן למחברים את מלוא הקרדיט. נפסק - הנתבע אכן נתן קרדיט והזכיר את שמות "המחברים", כפי שבאו לידי ביטוי במאמרים "המקוריים" וכן קיימת התייחסות מפורשת לשם האתר ממנו נלקח המאמר, אם כי לא צוינה כתובת האתרים המלאה ולא ניתן לראות קישור לאתרים. תכתובת הדוא"ל בין הצדדים מראה על ניסיון לשיתוף פעולה, כאשר כל צד מנסה לקדם את האתר של משנהו. התובעים לא הגישו תצהירי עדות ראשית לביסוס תביעתם ובפני ביהמ"ש מצויים רק נספחי כתבי הטענות ועדויות הצדדים בחקירתם. התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם כדי להוכיח מה היו תנאי השימוש ותנאי הרישיון המחייבים במהלך אותם ימים בהם פרסם הנתבע את המאמרים המועתקים בפועל. אף שאין ספק כי המאמרים אכן הופיעו קודם לכן בשלושת האתרים, התובעים לא הוכיחו כי הם אכן מחברי המאמרים ובעלי זכויות היוצרים והזכויות המוסריות בהם. אין בפני ביהמ"ש ראיות שמהן עולה כי הנתבע המשיך לפרסם את המאמרים לאחר שהתבקש להסירם בהמשך למה שהצטייר מהודעות הדוא"ל השונות כשיתוף פעולה בין הצדדים. משצוין שמו של המחבר בכל מאמר שהעתיק הנתבע, כאשר תוכן המאמרים לא שונה כלל, ואף קיימת התייחסות למקור של כל מאמר, אין מקום לקבוע כי הנתבע הפר את הזכויות המוסריות של מי מהתובעים. התביעה נדחתה.