(החלטה, מחוזי ת"א, השופטת שושנה אלמגור): בקשה לאישור תובענה כייצוגית. המשיבה, מפעילת לוח המודעות המקוון "יד2", הציעה למפרסמי מודעות שירות בשם "מספר 2". השירות מאפשר למפרסמים שאינם חפצים לחשוף את מספר הטלפון שלהם, לפרסם במודעות מספר וירטואלי חליפי, הכולל תא דואר קולי. המחייג למספר הוירטואלי מופנה למרכזייה וממנה יוצאות השיחות אל המפרסמים. המשיבה התקשרה עם צדדים שלישיים לצורך אספקת שירותים אלה. המבקש טען כי המשיבה הפרה את הוראות חוק התקשורת וכן את הוראות הרישיון למתן שירותי רט"ן, שכן חייבה את המטלפנים בתשלום מרגע השלמת החיוג ועד למענה (גם אם איש לא השיב לשיחה). בנוסף, נטען כי מסרונים הנשלחים למספרים הוירטואלים אינם מגיעים ליעדם, אך השולחים עדיין מחויבים בעלות המשלוח. לטענת המבקש, בכך מטעה המשיבה את גולשי האתר וכן מבצעת עוולות נוספות. המשיבה טענה, בין היתר, כי לא מתקיימים תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית. נפסק -

• המשיבה טענה כי היחסים בינה ובין המבקש (ביחס לשירות "מספר 2") אינם של עוסק ושל לקוח, בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן. המונח "לקוח" לא זכה להגדרה בחוק. המבקש נכנס בגדר הוראתו המקובלת, באשר קיבל שירות מהמשיבה, שהיא עוסק, במהלך עיסוקה. המתקשר למספר וירטואלי מכונה "לקוח יד2" בברכה המקדמת את פניו. השירות העיקרי המוענק לגולשי האתר, עמם נמנה המבקש, הוא מתן אפשרות לעיין במודעות המתפרסמות באתר חינם אין כסף וליצור קשר עם המפרסמים במספרי הטלפון המצויינים במודעות. לפיכך, מתקיים תנאי הסף שבסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות.
• הניסיון לברר את טענת המבקש כי המשיבה הטעתה את לקוחותיה והסבה להם נזק בשירות שהציעה, העלה כי מבט במספר וירטואלי בעין בלתי מזוינת אינו מגלה הבדלים בינו ובין כל מספר טלפון אחר; כי הבדל אחד בינו לבין מספר רגיל הוא ששיחה עמו מחויבת מיד עם תחילת הניסיון להקים את הקשר ועלותה גבוהה יותר; כי הבדל אחר הוא שבלתי אפשרי לקבל בו מסרונים.
• קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי המשיבה מטעה את הצרכנים, בין במעשה ובין במחדל. במעשה - מאחר שתנאי השימוש בשירות המפורסמים באתר אינם יכולים לגרום למעיינים בהם לסבור כי עלות השיחה עם מספר וירטואלי כמוה כעלות השיחה עם מספר רגיל; במחדל - מפני שלא נכתב בכל מודעה שצוין בה מספר וירטואלי כי עלות השיחה עמו יקרה מזה.
• אשר למסרונים - על העובדה שמסרון המשוגר תמורת תשלום למספר וירטואלי אינו מתקבל בו אין עוררין. גם אם טרחה המשיבה לציין כי איו אפשרות לשלוח מסרון למספר כזה בתנאי השימוש בשירות, ראינו כי המעוניינים לקנות דבר-מה אינם מחויבים לעיין בהם. מן המודעות גופן לא יבינו זאת, מפני שהדבר אינו מצוין בהן. לכאורה, קיימת אפשרות סבירה שהמבקש יצליח להוכיח את יסוד ההטעיה בסוגיית המסרונים הנשלחים אל המספרים הווירטואליים. הסעד שהמבקש עותר לו בשם הקבוצה הוא פיצוי בעד הפגיעה באוטונומיה של הרצון, עגמת נפש וכן השבת הסכומים העודפים ששולמו. גם טענת המבקש בעניין הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, יש אפשרות סבירה שתתקבל.
• עשיית עושר - ברישיון שקיבלה סלקום לא הותר לה לחייב אדם שהתקשר לאחר ולא קיבל תשובה. כמו כן, עולה מרישיון הרט"ן כי נאסר על סלקום לחייב בגין זמן הקמת השיחה. גם בעלות מסרון שנשלח ולא התקבל אין לחייב. לכן, אםאכן המשיבה התעשרה, ישנה אפשרות לא מבוטלת שיוכח כי טובת ההנאה באה אליה על חשבון מי שביקשו ליצור קשר עם המספר הוירטואלי והוא הדין ביסוד "שלא כדין" של העוולה. אף אם ספקית התקשורת, עליה מוטלת האחריות לחיוב, אינה צד לתיק, עדיין ישנו סיכוי סביר שייקבע כי גם המשיבה נהנית מהתשלום.
• במקרה דנן קיימות שאלות עובדתיות ומשפטיות העולות ממקרהו של המבקש ומשותפות לקבוצה בכללה. התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, שכן לכל אחד מהגולשים באתר שהתקשר למספר וירטואלי או שיגר אליו מסרון - אין תמריץ להגיש תובענה אישית בעניינו, שכן הטרחה וההוצאות שיצריך הדבר גדולים מסך נזקו. לא נמצא דבר שיתמוך במסקנה כי עניינם של חברי הקבוצה לא יזכה לייצוג נאמן בדרך הולמת ובתום-לב. הבקשה התקבלה.