(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת תרצה שחם קינן): תביעה מכוח הוראות ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי קיבל מהנתבעת מסרון המזמין אותו להשתתף באירוע, למרות שמעולם לא שמע על המועדון שמפעילה הנתבעת. הנתבעת טענה כי המסרון נשלח אל התובע בטעות וכי מקור הטעות או ב"רשמנית" מטעם הנתבעת העוסקת באיסוף פרטי לקוחות, או בכך שאדם אחר מסר את מספר הטלפון של התובע לנתבעת. נפסק - אין מחלוקת כי הנתבעת שלחה לתובע מסרון אחד בלבד. עובדה זו מחזקת את טענת הנתבעת לפיה כפי הנראה נשלחה ההודעה בשגגה. התובע לא הצליח להוכיח כי ההודעה נשלחה ביודעין. התביעה נדחתה.

עדכון: ביום 4.11.2013 קיבל ביהמ"ש המחוזי בת"א בקשת רשות ערעור שהגיש התובע וקבע כי הנתבעת שיגרה לתובע את דבר הפרסומת ביודעין ובניגוד להוראות החוק. פסק-הדין לעיל בוטל והתיק הוחזר לביהמ"ש על-מנת לקבוע את גובה הפיצוי ההולם בנסיבות העניין [רת"ק 1888-04-13 אופיר לב נ' הקיבוץ בנמל בע"מ].