(פסק-דין, עבודה ארצי, השופטים ארד, פליטמן ואיטח): ערעור על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה [ס"ע 22424-07-09], בה נדחתה בקשת המערער לביטול החלטה שהתירה את גביית עדותו של צד שלישי (מר סטנלי צ'ו) באמצעות היוועדות חזותית (Video Conference). בהליך בביה"ד טען המערער כי פוטר מעבודתו על-ידי צ'ו, שהיה מנהלו הישיר, ממניעים פסולים. נפסק - יש לקבל את הערעור בעניין זה. נסיבות המקרה מצדיקות את התערבות ערכאת הערעור ביחס לבקשה לגביית עדות מחוץ לישראל. סמכות ביהמ"ש להורות על גביית עדות כאמור קבועה בסעיף 13(א) לפק' הראיות. הפירוש שניתן בפסיקה לסעיף זה היה מצמצם ונקבעו 3 כללים מנחים ביחס לשאלה האם להתיר גביית עדות בחו"ל: 1. פניית המבקש לביהמ"ש נעשתה בתום-לב; 2. יש בידי העד למסור עדות רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת; 3. קיימת סיבה טובה המונעת את בואו של העד לארץ. הסמכות הנתונה בסעיף 13 כוללת גם את האפשרות להורות על גביית עדות באמצעות Video Conference. ככלל, קיימים יתרונות לאמצעים הטכנולוגיים כיום, וביכולתם להקל על גביית עדות מחוץ לכותלי ביהמ"ש. אמצעים אלה מאפשרים לביהמ"ש לא רק לצפות בעד ולהתרשם ממנו, אלא גם לנהל את הדיון ולפקח על החקירה. ואולם, גביית עדות באופן כאמור היא החריג והיוצא מן הכלל. בשיטתנו, דרך המלך היא זכותו של בעל דין לחקור בחקירה נגדית את עדיו של בעל הדין שכנגד, באולם ביהמ"ש. במקרה דנן, מתקיימים אמנם שני הכללים המנחים הראשונים, אולם לא היה מקום לקבל את טענת המשיבה ביחס לכלל השלישי, לפיו קיימת סיבה טובה המונעת את התייצבות העד. טענת המשיבה ביחס לעלויות הכרוכות בהבאתו של מר צ'ו לעדות (לרבות הפסד ימי עבודה), אין בהן כדי להוות סיבה טובה המונעת את התייצבותו למתן עדות בארץ. העד משמש כמנהל בכיר בחברה רב לאומית, כאשר הדעת נותנת כי במסגרת תפקידו הוא נוהג לנסוע לא אחת לפגישות עסקיות ברחבי העולם. חברה בינלאומית המעסיקה עובדים במדינות שונות אמורה וצריכה להביא בחשבון כי התדיינויות משפטיות עשויות לגרום לכך שמנהלים יידרשו להגיע למדינה אחרת, לצורך ניהול ההליכים.