(פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת ריבה שרון): התובעת 2 מנהלת עסק לשיווק ציוד לרכיבה על סוסים (התובע 1). הנתבעת היא חברה העוסקת במתן שירותי פרסום, לרבות באינטרנט. הצדדים התקשרו בהסכם לפיו תקים הנתבעת אתר אינטרנט תדמיתי לעסק, הכולל צילומים. התובעת טענה כי התשלום בו נשאה כלל את צילום תמונות המוצרים, אך כי הנתבעת ניצלה את תום ליבה וגרמה לה להוצאה נוספת, לאחר שהפנתה אותה לצלם מקצועי על חשבונה. בנוסף, נטען כי גם לאחר שסופקו הצילומים לא עלה האתר לאוויר. נפסק - בין הצדדים נכרת הסכם לרכישת מוצר אינטרנטי מהנתבעת, שהציגה עצמה כמנוסה ומקצועית בבניית אתרים. על גורם המגדיר עצמו כבעל מומחיות בתחום מסוים, מוטלת חובת אחריות מוגברת כלפי הדיוט הפונה ושוכר את שירותיו. הנתבעת, כמתחייב מאיש מקצוע, לא ביקשה, פירטה או הסבירה את החומרים והתכנים הדרושים להקמת האתר, לא הכינה תוכנית עבודה ראויה ולא הקפידה על תיאום ציפיות עם התובעת. העובדה שההסכם לקוני ולא ספציפי אינה מסירה אחריות מכתפי הנתבעת. הציפייה מנותן שירות ובעל מקצוע הגובה תמורה עבור מומחיות ושירות להם התחייב, לעמוד בסטנדרטים סבירים, למילוי אחר התחייבויותיו בתוך פרק זמן סביר לכל הפחות - מבוססת ומתקיימת מכללא בתוך ההסכם. הנתבעת לא בנתה את האתר עליו הוסכם עם התובעת ואשר תמורתו גבתה את שכרה מראש. ההסכם כלל לא רק התחייבות לבניית עמודי האתר בתור סקיצה, אלא גם העברת חומרים מעסקה של התובעת לאתר והפעלתו. הנתבעת, שלא הוכיחה את קיומו של אתר פעיל, לא קיימה את חלקה בהסכם ולא סיפקה את השירות ו/או המוצר עליו התחייבה. משנקבע כי הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובעת, דין העסקה להתבטל והתובעת זכאית לפיצוי והשבה. על הנתבעת להשיב לתובעת את הכספים ששילמה לה מכוח ההסכם עבור האתר, לרבות הוצאות נלוות שהוציאה (ובהם תשלום לצלם מקצועי) ובנוסף לשלם לה פיצוי כללי עבור בזבוז זמנה ומשאביה של התובעת במשך זמן לא מבוטל. התובעת לא הוכיחה את תביעתה לפיצוי בשל אובדן הכנסה עקב אי הקמתו של האתר.